ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
הולכת הדם
חלק א - פסולי מחשבה בהולכה
א. במשנה:
רבנן - יש פסול, ר"ש - מכשיר (כיון שאפשר בלי ההולכה), ר"א - רק בהליכה במקום שצריך להלך.
ב. דעת ר"ש
A. ר"ל - בהליכה הכרחית - פוסל גם לר"ש, כמו בהולכה לתוך ההיכל בחטאות הפנימיות .
ומפרט רבא - בהליכה ממקום השחיטה עד ההיכל, תלוי מה נחשב "צפון" (מקום השחיטה) - לר"א בר"ש - גם צמוד לפתח ההיכל נחשב צפון ואז לא פוסל, לרי"ס בר"י רק כנגד המזבח נחשב - ואז כן פוסל.
שאלות על ר"ל:
1. הרי לר"ש אין כלל פיגול בחטאות הפנימיות? תשובה - "שלא לשמה" כן פוסל
[ואגב -
a. גם מחשבת פיגול פוסלת בחטאות הפנימיות ורק לא יוצרת "פיגול" ( המקור - קל וחומר מ"שלא לשמה" , שלא פוסל בשלמים ופוסל בחטאות (הפנימיות), קל וחומר ש"חוץ לזמנו" שפוסל בשלמים.
b. "חוץ למקומו" גם פוסל , מקור: 1. קו"ח "שלא לשמה" (ולא נדחה ששלא לשמה שייכת בבמות, כיוון שפסח וחטאת אין בבמות). 2. היקש מ"חוץ לזמנו" (בבניין אב לא לומדים כי שם יש כרת, אך לומדים בהיקש ("ביום השלישי... פיגול יהיה" (זה בעצם המקור לחוץ למקומו, ומוקש לחוץ לזמנו)).
B. רבא - עוד דוגמא - הולכת הלבונה של לחם הפנים אל המזבח (-מקביל לזריקת דם, כיוון שמתיר את הלחם).
a. לפי ר"י (דף נט) - כל העזרה נחשבת כמזבח (לעניין הקטרה, לא לזריקת הדם). ממילא לא פוסל אלא עד שמגיע לעזרה.
b. לגבי ההולכה בתוך ההיכל והאולם - בתוך ההיכל לא פוסל כי יכולים לשים את המנורה צמוד לפתח. בתוך האולם - אם סובר שקדושתה כקדושת ההיכל, אז גם שם לא פוסל ורק פוסל בעובי הפתח , ואם גם הפתח נחשב כאולם - יפסול רק בהושטת היד, ואם צריך דווקא הליכה כדי לפסול - לא יפסול כלל.
חלק ב - הולכה בזר
א. האם הולכה כשירה בזר?
רב חסדא - כשירה (ראיה מפסוק).
מקשה רב ששת - ברייתא - זר (ועוד) פסול לקבל להוליך ולזרוק. והפסוק - כשהזר רק משמש כאיצטבא .
ב. רבה ורב יוסף - זאת מחלוקת תנאים במשנתנו: יש קשר בין פיגול לזרות :
ת"ק שאומר שמפגל - זאת עבודה - ופסולה בזר, ר"ש שאומר שלא מפגל - כשירה בזר.
קושיות על הקשר בין השניים:
1. שחיטה - נחשבת עבודה (אי אפשר בלעדיה) וכשירה בזר .
תירוץ - שחיטה לא מוגדרת עבודה (תוס' - שהרי ישנה בחולין) (ולכן כשירה בזר, אמנם בכל זאת מפגלת).
דחיית התירוץ - והרי בפרה אדומה שחיטה פסולה בזר. דחיית הדחייה - פרה אדומה בכלל אינה קרבן אלא בדק הבית (לכן לא ניתן ללמוד משם, וכמו שבראיית נגעים צריך כהן, אפילו שאינה עבודה).
2. לכיוון ההפוך - הולכת איברי העולה למזבח - (אפשר לוותר עליה) - ופסולה בזר .
תירוץ - באופן כללי עבודה שניתן לוותר עליה כשירה בזר, אא"כ למדנו בתורה בפירוש שפסולה (היכא דגלי גלי).
דחיית התירוץ - אדרבה! אם הולכת האיברים פסולה בזר (אפילו שכלל לא מעכבת את הכפרה), הולכת הדם ודאי פסולה בזר (שמעכבת את הכפרה), אפילו לר"ש שאומר שניתן לוותר עליה ואינה עבודה. לפי"ז המסקה - גם לר"ש פסולה בזר וכך אכן סוברים עולא ור"א ).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
אנחנו קודש למענך
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
שלושה שותפים באדם
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
