ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
המקור לפסולים בקרבנות פסח וחטאת שלא לשמה
הערות מקדימות:
1. גם כאן כמו בדף ד – צריך מקור לכל קרבן , לכל עבודה , ולשינוי קודש ושינוי בעלים.
2. כדי לפסול צריך שני לימודים שמצריכים לשמה.
3. בשלב הראשון לא נעזרים במקור של שאר הקרבנות בדף ד (בפסח כי לא הוזכר, ובחטאת – כי רוצים מקור מתוך פסוקי החטאת).
חלק א –הפסול בקרבן פסח
גישה א
A. שלב ראשון – למצווה
שינוי קודש – "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה'" – שכל העשייה תהיה לשם פסח.
שינוי בעלים – "ואמרתם זבח פסח " – זביחה לשם פסח, ואם אינו עניין לשינוי קודש – תנהו לשינוי בעלים.
(עדיין חסר לנו שאר העבודות בשינוי בעלים).
B. שלב שני – לעכב
1. " וזבחת פסח לה' אלוקיך" – זביחה לשם פסח.
דחייה – פסוק זה מלמד דבר אחר – ר"נ – שמותר פסח הולך לשלמים.
( וגם – זה רק על שינוי קודש ורק על זביחה).
2. "ואמרתם זבח פסח הוא ..." – שיהיה בכשרות (ומכאן נפסול שינוי קודש + בעלים ).
C. שאר עבודות בשינוי בעלים?
(במצווה מצינו לשאר העבודות אך בבעלים מאצנו רק לזביחה).
1. " הואיל וגלי גלי " – רש"י – נלמד משינוי קודש שזה בכל העבודות (אך אחרונים – הרי בדף ד דחינו אפשרות כזו). לכן צאן קדשים – כיוון ש"הוא" לימד על שינוי קודש שזה פוסל בכל העבודות, אז גם בשינוי בעלים).
רב אשי – לא סובר "הואיל וגלי גלי".
גישה ב – רב אשי
A. שלב א למצווה – מהיקש לשלמים (כמו בדף ד – "זאת התורה לעולה, למנחה וכו', ובפסוק אח"כ – "ביום צוותו את הני ישראל להקריב את קרבניהם " – בא לרבות פסח מעשר ובכור".
B. מקור לעכב – המקורות הנ"ל של גישה א למצווה, ומההיקש לשלמים לומד שגם בשינוי בעלים זה בשאר העבודות.
C. " הוא " – לא בא ללמד על פסח, אלא ללמד שדווקא בפסח פוסל, אך באשם, למרות שנאמר "הוא", לא פוסל (הזכרנו בדף ה:, ונרחיב על אשם יותר בדף י:). (לא הוזכר בשיעור עצמו).
חלק ב – מקור לפסול קרבן חטאת.
גישה א
א. שלב א – למצווה
A. שינוי קודש
כאן מביאים מקור לכל ארבע העבודות:
שחיטה - "ושחט אותה לחטאת " (בחטאת רגילה).
קבלה (והולכה איתה (דף ד)) – "ולקח הכהן מדם החטאת " (בחטאת רגילה).
זריקה – "וכיפר עליו הכהן מחטאתו " (בקרבן עולה ויורד).
B. שינוי בעלים –
זריקה - " וכיפר עליו הכהן מחטאתו".
(עדיין חסרים לנו שאר העבודות).
ב. שלב ב – לעכב
A. זריקה בשינוי בעלים מעכבת
מאותו פסוק עצמו - " וכיפר עליו הכהן מחטאתו " – החטאת שלו.
ורש"י – מעכשיו אם נמצא מקור למצווה לשאר העבודות, נלמד מההיקש לשלמים שכמו שזריקה מעכבת, גם שאר העבודות מעכבות .
B. מקור בשאר העבודות (בשינוי קודש – לעיכוב, בשינוי בעלים – למצווה)
1. מחטאת נזיר
" ועשה את חטאתו " – כל העשייה לשם חטאת (ר' יונה) + חטאת שלו (רב הונא ברדר"י)..
2. מחטאת מצורע (רבא)
" ועשה (כל העשיות) הכהן את החטאת (לשם חטאת) וכיפר על המיטהר (לשם הבעלים)".
אך מקשה רבינא:
a. [(לא הוזכר בשיעור) אם אתה דורש את חטאת ו, תדרוש גם את עולתו ! (ואמנם את מנחתו ונסכו שבפסוק אח"כ גם רבינא דורש (לעניין שאפשר להביא אותם גם בלילה ולמחרת)].
b. לא ניתן ללמוד לימוד משותף הכפילות בחטאת רגילה מחטאת נזיר , שהרי הנזיר חמור שבאים איתה גם עולה ושלמים, וחטאת רגילה חמורה בזה שבאה על שגגת כרת.
ניסיון לצרף שני מקורות (לשינוי קודש - אם יהיה מקור מיותר , נוכל לומר שהוא בא לעכב , לשינוי בעלים – אולי משני מקורות נלמד לשאר החטאות למצווה):
לא ניתן לוותר על אחד המקורות וללמוד את השאר ממנו – כי בכל זוג יש חומרא שאין בשלישי: חטאת נזיר ומצורע – באים עם עולה ואשם, חטאת רגילה ומצורע – לא ניתן להישאל, חטאת רגילה ונזיר – חטאת קבועה ולא תלויה ברמה הכלכלית.
נתקענו.
גישה ב
(כמו לגבי פסח, שאחרי שהתייאשנו נעזרנו בהיקש).
שלב א – היקש לשלמים
שינוי קודש ושינוי בעלים לכל העבודות למצווה.
שלב ב – כל המקורות של שלב א בגישה א
(בשינוי בעלים, נלמד שזריקה מעכבת, ומההיקש לשלמים נלמד גם לשאר).
ומה עם חטאות מיוחדות? (חטאת על ע"ז (שעירה ולא כישבה), וכן קרבנות עולה ויורד (שבהם מביא או כבשה/שני תורים-בני יונה/עשירית איפה – שבועת העדות, שבועת ביטוי, וטומאת מקדש וקודשיו)
חטאת ע"ז – מחטאת רגילה (באה על כרת).
חטאות של קרבן עולה ויורד – מ"במה הצד" משחטאת רגילה + נזיר + מצורה
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
