ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
הולכת הדם
חלק א - פסולי מחשבה בהולכה
א. במשנה:
רבנן - יש פסול, ר"ש - מכשיר (כיון שאפשר בלי ההולכה), ר"א - רק בהליכה במקום שצריך להלך.
ב. דעת ר"ש
A. ר"ל - בהליכה הכרחית - פוסל גם לר"ש, כמו בהולכה לתוך ההיכל בחטאות הפנימיות .
ומפרט רבא - בהליכה ממקום השחיטה עד ההיכל, תלוי מה נחשב "צפון" (מקום השחיטה) - לר"א בר"ש - גם צמוד לפתח ההיכל נחשב צפון ואז לא פוסל, לרי"ס בר"י רק כנגד המזבח נחשב - ואז כן פוסל.
שאלות על ר"ל:
1. הרי לר"ש אין כלל פיגול בחטאות הפנימיות? תשובה - "שלא לשמה" כן פוסל
[ואגב -
a. גם מחשבת פיגול פוסלת בחטאות הפנימיות ורק לא יוצרת "פיגול" ( המקור - קל וחומר מ"שלא לשמה" , שלא פוסל בשלמים ופוסל בחטאות (הפנימיות), קל וחומר ש"חוץ לזמנו" שפוסל בשלמים.
b. "חוץ למקומו" גם פוסל , מקור: 1. קו"ח "שלא לשמה" (ולא נדחה ששלא לשמה שייכת בבמות, כיוון שפסח וחטאת אין בבמות). 2. היקש מ"חוץ לזמנו" (בבניין אב לא לומדים כי שם יש כרת, אך לומדים בהיקש ("ביום השלישי... פיגול יהיה" (זה בעצם המקור לחוץ למקומו, ומוקש לחוץ לזמנו)).
B. רבא - עוד דוגמא - הולכת הלבונה של לחם הפנים אל המזבח (-מקביל לזריקת דם, כיוון שמתיר את הלחם).
a. לפי ר"י (דף נט) - כל העזרה נחשבת כמזבח (לעניין הקטרה, לא לזריקת הדם). ממילא לא פוסל אלא עד שמגיע לעזרה.
b. לגבי ההולכה בתוך ההיכל והאולם - בתוך ההיכל לא פוסל כי יכולים לשים את המנורה צמוד לפתח. בתוך האולם - אם סובר שקדושתה כקדושת ההיכל, אז גם שם לא פוסל ורק פוסל בעובי הפתח , ואם גם הפתח נחשב כאולם - יפסול רק בהושטת היד, ואם צריך דווקא הליכה כדי לפסול - לא יפסול כלל.
חלק ב - הולכה בזר
א. האם הולכה כשירה בזר?
רב חסדא - כשירה (ראיה מפסוק).
מקשה רב ששת - ברייתא - זר (ועוד) פסול לקבל להוליך ולזרוק. והפסוק - כשהזר רק משמש כאיצטבא .
ב. רבה ורב יוסף - זאת מחלוקת תנאים במשנתנו: יש קשר בין פיגול לזרות :
ת"ק שאומר שמפגל - זאת עבודה - ופסולה בזר, ר"ש שאומר שלא מפגל - כשירה בזר.
קושיות על הקשר בין השניים:
1. שחיטה - נחשבת עבודה (אי אפשר בלעדיה) וכשירה בזר .
תירוץ - שחיטה לא מוגדרת עבודה (תוס' - שהרי ישנה בחולין) (ולכן כשירה בזר, אמנם בכל זאת מפגלת).
דחיית התירוץ - והרי בפרה אדומה שחיטה פסולה בזר. דחיית הדחייה - פרה אדומה בכלל אינה קרבן אלא בדק הבית (לכן לא ניתן ללמוד משם, וכמו שבראיית נגעים צריך כהן, אפילו שאינה עבודה).
2. לכיוון ההפוך - הולכת איברי העולה למזבח - (אפשר לוותר עליה) - ופסולה בזר .
תירוץ - באופן כללי עבודה שניתן לוותר עליה כשירה בזר, אא"כ למדנו בתורה בפירוש שפסולה (היכא דגלי גלי).
דחיית התירוץ - אדרבה! אם הולכת האיברים פסולה בזר (אפילו שכלל לא מעכבת את הכפרה), הולכת הדם ודאי פסולה בזר (שמעכבת את הכפרה), אפילו לר"ש שאומר שניתן לוותר עליה ואינה עבודה. לפי"ז המסקה - גם לר"ש פסולה בזר וכך אכן סוברים עולא ור"א ).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











