ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
לעומת זאת בירושלים כל הגורמים האלה אינם קיימים, ולכן אני יכול לישון באושר, או לפחות בנוחות סבירה, בסוכה שבפרגולת המרפסת בביתנו. אני באמת אסיר תודה על האפשרות הזאת, מפני שזה מעצים את תחושת הפליאה שלי בחג הסוכות.
חג הסוכות מייצג דברים רבים, וכמו כל הנושאים בתורה, יש בו רבדים רבים: זה חג עם פן היסטורי, לזכר המסע שלנו במדבר אחרי יציאת מצרים. זה חג של טבע, מאחר שזאת עונת האסיף ליבול. יש בחג סוכות גם פן של זיכרון וזכר לעבודת המקדש בטקס ההושענות שאנחנו מקיימים בתפילה. חג הסוכות הוא גם חג של מים וגשם - ברכת שמיים שאנחנו חייבים לקבל כדי לחיות בנוחות. זהו חג של טבע ויופי עם ארבעת המינים שממלאים תפקיד מרכזי בחג הזה. אך בשבילי לפחות חג הסוכות הוא בעיקר חג של אמונה, אולי אפילו יותר מראש השנה ויום כיפור.
יש אגדה חסידית ידועה על איש שביקש לראות אדם עשיר באמת. הוא הלך לרבי שלו ושאל אותו איך ימצא אדם כזה. הרבי שלח אותו לכפר קטן ואמר לו למצוא את הרב איציק וללון אצלו את הלילה. כשהגיע האיש לכפר העלוב, הוא מיהר לחפש את הרב איציק. שלחו אותו לבקתה מטה לנפול שהיה בה רק קש על הרצפה לשינה וארגזי עץ שבורים במקום רהיטים. "הרבי בוודאי טעה כששלח אותי לכאן", חשב האיש בלבו. אחרי לילה של שינה מאד לא נוחה על הקש וארוחת בוקר דלה של לחם יבש ומים דלוחים, שאל האיש את מארחו בייאוש "הרב איציק, שמעתי שאתה אדם עשיר מאוד. איה עושרך? איך אתה יכול לחיות בתנאים כאלה?" השיב לו הרב איציק: "יש לי אחוזה גדולה עם עושר לא יתואר לא הרחק מכאן. אמור לי, איה ביתך ואיזה מין בית הוא?" השיב האורח, "אני גר בבית אבן בנוי לתלפיות עם רהיטים נוחים, אבל, מטבע הדברים, כשאני נוסע, אני מסתפק במה שמוצע לי." אמר לו הרב איציק: "האחוזה שלי בשמים היא, בחיי הנצח, בדורות שיבואו אחריי. כאן גם אני, כמוך, רק אורח נוסע, ולכן אני מסתפק במה שמוצע לי. כולנו, אחי, רק אורחים נוסעים." האורח חזר לרבי שלו והודה לו על כך שהראה לו איש עשיר באמת.
הלינה בסוכה מחוץ לביתי הנוח, אך הזמני, מעניקה לי את האמונה שאני יכול לבנות לעצמי אחוזה נפלאה באמת עם עושר בל יתואר לא הרחק מכאן. כאן, בסוכה, אני מסתפק בשמחה במה שיש לי בהישג יד. אבל אני מתנחם בכך שבאמצעות המגורים בסוכה, כשאני חשוף לאיתני הטבע ולתהפוכות החיים, אפילו לשבוע בלבד, אני יכול להתרכז באחוזה ובעושר האמיתיים שלי, בנשמה, במשפחה, בצאצאים ובאבות, בתקווה, בשירות האדם ובעבודת האלקים.
הסוכה הלאומית שלנו שרדה את כל פגעי מזג האוויר ואת כל הרשע בעולם הזה ונשארה עומדת על עומדה. היא מוסיפה לעמוד בזכות האחוזות שאנחנו בונים כל הזמן לעצמנו ולכל בית ישראל לא הרחק מכאן, בירושלים של מעלה. כולנו רק אורחים נוסעים, אבל העובדה הזאת לא צריכה להטריד או להפחיד אותנו, מפני שכולנו עשירים באמת, וזאת המתנה הגדולה שהתורה נתנה לנו.
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הקשר בין ישראל לעמים, ומה מלמד אותנו חג הסוכות בכך
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
