ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
ביישוב בהרי בנימין, שבו אני מתגורר מאז הקמתו, הקפדנו שהעבודות הנעשות ביישוב יעשו דווקא על-ידי פועלים יהודים (פרט למקרים בודדים שבהם הוכנסו גויים לעבודה, בדרך-כלל מחוסר ברירה קיצוני)
דבר זה נעשה הן משום שרצינו לתמוך באנשי עמל יהודים, שמצבם הכלכלי בדרך-כלל אינו שפיר, ואם יישובים כמונו לא יפרנסו אותם – מי יפרנסם? והן בעיקר משום שלפרנס את הגויים הסובבים אותנו ולחזק את ידיהם ואת אחיזתם בארץ הקודש, כשהם רוצים לנשלנו – הרי זה הפך רצון ה' והפך מטרתנו בהקמת היישוב, ליישב את ארץ הקודש (נוסף לזאת ישנו השיקול הביטחוני, שכבר ראינו בעבר ביישובים רבים כי פועלים גויים שהוכנסו ליישוב היו שותפים למעשי איבה ולפעולות טרור).
לאחרונה פנו חלק מהתושבים בבקשה לערוך דיון ציבורי בעניין זה ולשנות את המצב, ונימוקם שההקפדה להעסיק רק יהודים פוגעת בפיתוח היישוב, וממילא ביישוב הארץ, וזאת הן משום שקל יותר למצוא פועלים ערביים והן משום שהתשלום שהם דורשים הוא בדרך-כלל נמוך יותר ממה שדורשים יהודים (וממילא, אם ישלמו פחות על כל פרויקט ביישוב יוכלו לבצע יותר פרויקטים ולקדם יותר את היישוב). המתנגדים לכך אומרים כי המטרה אינה מקדשת את האמצעים, וכי ראשית יש לבצע "סור מרע" – היינו לא לחזק את ידי שונאי ישראל בארצנו, ואפילו אם הדבר יאט את התפתחות היישוב.
והנה לא אלמן ישראל, וברור כי לתורת ישראל יש דברים ברורים בעניין, וכמו שמצאנו ב"אהבת חסד" לבעל ה"חפץ חיים" (פרק ה הלכה ו) ובמקומות נוספים. נודה לכת"ר על הדרכתכם בנדון.
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
6 - תוקפה של התיישנות מבחינה הלכתית
7 - העדפה של העסקת פועלים יהודים
8 - תשלום דמי תיווך עבור מידע חלקי
טען עוד
קודם כל, נדגיש כי הרב המקומי – המרא דאתרא וועד היישוב הם האחראים על עסקי הציבור של היישוב, וכל החלטה חייבת להתקבל על-ידם ועל דעתם, כמי שנתמנו לכך. מתוקף תפקידם הם גם יכולים לשקול לשם שמים מהי טובת היישוב, לכן נתייחס לשאלותיך רק באופן כללי, ואין לראות בכך פסק הלכה ליישוב שלכם.
כמו כן, אם קיימת מחלוקת ביישוב בנושא – אין לפסוק הלכה לפני שמיעת שני הצדדים.
א. במקרה שניתן לקבל אותה סחורה מהיהודי כמו מהגוי, כתוב בתורה: "או קנה מיד עמיתך", ודרשו חז"ל (ספרא פרשת בהר): "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה וכו' – לימדה תורה דאם באת לקנות – קנה מיד עמיתך, וכן למכירה וכו'", היינו שכשיש לפני האדם אפשרות לקנות מגוי או מיהודי, התורה מצווה עליו לקנות מאחיו היהודי.
נחלקו הפוסקים בהיקפו של דין זה. יש שאמרו שאין חובה לקנות מיהודי אלא במקרה שהמחיר שהוא מציע גבוה אך מעט מזה של הגוי1.
ויש שאמרו שעד תוספת של שתות יש חובה לקנות מהיהודי2.
ויש שאמרו שאין למצווה זו שיעור3 4.
יש להוסיף שמעבר לחיוב לקנות מיהודים הנדרש מהפסוק הנ"ל, ישנן סיבות נוספות המחייבות העדפה להעסיק פועלים יהודיים5:
1. בהעסקת פועלים יהודיים מתקיימת מצוות צדקה, שמונעת מהם להזדקק לבריות.
2. חיזוק יישוב ארץ קדשינו על-ידי אחינו בני ישראל.
3. אי-חיזוק אחרים, המנסים לנשלנו מארץ קדשינו.
ממילא בנדון דידן, בכל תחום של בנייה שרק ניתן להעסיק בו יהודים– מצווה להתאמץ לעשות כן.
ב. במקרה שלא ניתן להשיג אותה הסחורה מיהודי, אין חובה לקנות מהיהודי דווקא6. על כן אם יתברר שאין קבלנים יהודים המסוגלים לבצע פרויקטים של בנייה המאפשרים פיתוח הולם של המקום, אין חובה להעסיק פועלים יהודיים דווקא, ולעכב בשביל כך דבר הנצרך לפרט או לכלל.
אלא שכאן יש לדון במקרה שהנוכרים הם ערבים, ולא נוכרים מחוץ למדינה – אם אין בזה משום החלשת אחיזתנו בארץ. וכך כתב הרמב"ן (השמטות לספר המצוות מצווה ד): "שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך לאבותינו, לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתינו מן האומות או לשממה. והוא אומרו להם 'והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה, והתנחלתם את הארץ'". מעתה יש לומר שכשמסייעים לנוכרי השייך לאומה עוינת להישאר בארץ על ידי המצאת פרנסה– יש בזה משום ביטול "ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות"7.
נמצא שבבניית יישוב על-ידי פועלים ערביים ישנה התנגשות בין שני עניינים: א. יישוב ארץ ישראל, בצורה חיובית. ב. שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות. מפשטות דברי הרמב"ן, שכלל את שני העניינים הללו תחת מצווה אחת, נראה לומר שעיקרה של מצווה זו היא שבפועל ניישב את הארץ, רק שיישוב אמיתי של הארץ כולל הרחקת גורמים עוינים ממנה, החולקים על זכותנו על הארץ ומנסים לנשלנו – ממילא כאשר מתנגשות הדרכים להגיע למטרה, שהיא ישיבת ארץ ישראל, עלינו לשקול מהי הדרך המציאותית להגיע למטרה זו. ובנדון דידן נראה שמבחינה מציאותית יש להעדיף את קיום מצוות יישוב הארץ על-ידי בניה בפועל, אף אם זו כרוכה בהעסקת פועלים ערבים, מכמה סיבות:
א. אין בהמצאת פרנסה לערבים אלא דרך עקיפה של "עזיבת הארץ ביד האומות". במציאות של היום, הערבים כבר נמצאים, ויש להסתפק אם קשיי פרנסה יגרמו להם לעזוב את הארץ או להיפך, להתקומם בנו, ועל-ידי זה לרפות את ישיבתנו בארץ הקודש, חלילה.
ב. במציאות של היום, אם אתם לא תפרנסו את הערבים יש לשער שהם ימצאו אחרים שיפרנסו אותם.
ג. פיתוח היישוב בו אתם גרים, מוטל בעיקר על כתפיכם, ואין באפשרות גורמים אחרים ליטול אחריות זאת, ולכן יש להעדיף את המצווה המוטלת עליכם בייחוד. (את המצווה להעסיק יהודים, ניתן לקיים גם על ידי אנשים אחרים ובמציאויות אחרות).
נמצא שכיום הדרך לקיים מצוות ישוב הארץ היא על-ידי בניית הארץ בפועל, אף אם בכך נגרר באופן עקיף חיזוק ישיבתם של הגויים הנמצאים פה.
____________________________________________________________
"אהבת חסד" (א פרק ה הלכה ו-ז).
2 מרן הגר"ש ישראלי (שו"ת "חוות בנימין" א סי' כב). טעמו הוא שעד שיעור שתות ישנה מחילה, ומימלא יש לומר שהתורה חייבה לכתחילה למחול על ההפרש כדי להחיות את אחיו.
3 הראשון לציון הרב עוזיאל (פסקי הגבצ"ח עוזיאל לשאלות הזמן, סי' מח).
4 ועיין עוד אריכות בעניין זה בשו"ת "חבל נחלתו" לרב יעקב אפשטיין (ב סי' סז).
5 עיין שם אות ו.
6 כל יסודה של מצווה זו הוא שכל אדם מישראל צריך להרגיש כלפי אחיו מישראל כאחיו ממש, וממילא במקרה ש"אחיו" מוכר את הדורש לו – עליו לקנות אצל אחיו, אף אם מחירו יקר יותר (כך מבואר בדברי הרב עוזיאל שם). אבל פשיטא שלא נאמר שבשביל זה הוא יקנה דבר שונה ממה שהוא צריך.
7 לא נכנסנו לדיון בטענה של חלק מכוחות הביטחון, כי ערבי שיש לו פרנסה הסיכוי שיעסוק בטרור קטן יותר. לטיעון זה יש השלכה על עניני פיקוח נפש שגם אותה יש לקחת בחשבון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
