בפרשת יתרו מפורט התיאור של מתן תורה. ניתן לומר שזה ה מאורע של גילוי השכינה הגדול ביותר, שהיה מבריאת שמים וארץ עד היום הזה, לפניו לא היה ואחריו לא יהיה, מעמד בו עם ישראל כולו הועלה למדרגת נבואה. לפי הרמב"ן וראשונים נוספים, את שתי הדיברות הראשונות בני ישראל שמעו מפי השכינה, ואת שאר הדיברות הם שמעו מפי משה. לכן, הניסוח בשתי הדיברות הראשונות הוא בלשון נוכח: "אנוכי ה' אלוקיך", "לא יהיה לך". ואילו הדיבר השלישי הוא כבר בגוף שלישי, לא כתוב 'לא תישא את שמי לשווא' אלא "לא תישא את שם ה' אלוקיך לשווא", משה רבנו אומר כלפי שמיא.
המעמד הנשגב הזה נחרט עמוק עמוק בלב העומדים באותו מעמד, עד שחז"ל אומרים שאלו שרגליהם עמדו על הר סיני פסקה זוהמתם. ואילו אומות העולם שלא עמדו בהר סיני המשיכה זוהמתן. התורה לא ניתנה לכל אומות העולם, כיוון שהם לא מסוגלים לקבל ציווים כאלה, כפי שמבארים הראשונים (ריה"ל בכוזרי ועוד) שדווקא עם ישראל שעבר את התהליך של כור ההיתוך של מצרים, והועילה לו ההכנות של האבות שעבדו להפריד בין הטוב והרע היה מסוגל לומר "נעשה ונשמע", כלומר ביטול העצמיות וקבלת עול מלכות שמים.
קדמה לכך ההבטחה האלוקית "והייתם לי סגולה מכל העמים", כלומר הקב"ה בחר את העם הזה להיות לעם הסגולה. לא שאנחנו מתפארים, באמירת "אתה בחרתנו" שאנחנו רוצים כאילו לשלוטעל העולם או לנצל עמים אחרים, לעם ישראל מעולם לא הייתה מגמה כזאת! אלא זה שאנו אומרים "אתה בחרתנו" זה מחייב אותנו בתרי"ג מצוות, זה מחייב אותנו לנהוג בפרישות ובצניעות, מכיוון שאנחנו צריכים לפרסם את כבוד ה' בעולם.
הלוואי שבאמת נזכה להכשיר את עצמנו, הן בצד האישי הפרטי והן בצד הכלל ישראלי, לרומם את עצמנו וממילא גם לרומם את העולם כולו. כפי שאנו רואים היום, במקום שאין תורה ויראת שמים אמיתית יש הידרדרות בכל תחומי החיים. על אף שיש התקדמות של המדע, המדע עוסק בדברים חיצונים שבאים לעזור לאדם, אבל לא עוסק בעצם תיקונו של האדם, שבזה רק התורה עוסקת. לכן חשוב שאנחנו נדע שהתורה ניתנה לפני כשלושת אלפים וחמש מאות שנה, אבל אלו דברים שאקטואליים להיום - מה יעשה האדם ומה יחדל, ולא משנה אם הוא נוסע מחברון ליפו עם סוס או עם 'סוסיתא'. ולוואי ונהיה ראויים ליעוד האלוקי, שקבע בנו הקב"ה "והייתם לי סגולה מכל העמים".