ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- תורת ארץ ישראל
- ספריה
- קומי אורי
- ז - תורת ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
מלימוד תורת ארץ-ישראל ומלימוד תורת חוץ-לארץ מגיעים לאותה מסקנה, אך המיוחד בתורת ארץ-ישראל הוא שהרבה יותר קל להשיגה, לעומת חוץ-לארץ שם הגיעו לאמת רק אחרי הרבה עמל. וכך בירושלמי כתוב "תא חזי" - בוא וראה, לעומת הבבלי שבו כתוב "תא שמע" - בוא שמע. הדבר דומה לאדם שרוצה להאיר חדר חשוך. אם הוא יודע היכן המתג, הוא ניגש ולוחץ עליו, אך אם לא - הוא צריך למשש עד שהוא מגיע אליו.
ההבדל הזה נובע מסגולת המקום. הארץ משפיעה מבחינה פנימית על כוחות הנפש של האדם ועל דבקותו בה', וידו של א-לוהים בדבר. אך לשם כך נדרש האדם להתמסר לתורה ומתוך כך יגיע לסיעתא דשמיא, כעין ההכנה שצריך לעשות על-מנת לקבל קדושת השבת בגודלה המלא וכן לקראת ליל הסדר. ללא הכנה לא מגיעים לסיעתא דשמיא הזו. רוב הציבור לא הגיע לזה. על-מנת להגיע למעלה כזו, בחור נדרש ללמוד תורה כמה שנים, לדבוק בה, לאהוב אותה ולחשוק בה, עד שיהיה לו חבל על כל שעה שהוא לא עוסק בה. כשיגיע לדבקות זו, יזכה לטעום מטעמה של תורת ארץ-ישראל, אבל זו מדרגה גבוהה. בכל אופן, ודאי שלפני שמגיעים למעלת תורת ארץ-ישראל, אין הבדל בצורת הלימוד בין הלימוד בארץ-ישראל ללימוד בחוץ-לארץ. הרב זצ"ל והרב חרל"פ הגיעו למעלה זו, והם היו שקועים בעולמה של תורה והבינו את נפש הדור.
בעניין השאלה מה ראוי ללמוד קודם למה, אמנם הירושלמי הוא תורת ארץ-ישראל, אך ראוי ללמוד ירושלמי רק לאחר שלמד כמה מסכתות בבבלי, ולהתחיל במסכתות קלות יותר, כתענית ומגילה. עניין נוסף יש בתורת ארץ-ישראל והוא העניין המעשי - לימוד סדר זרעים, תרומות ומעשרות שבארץ הם הלכה למעשה. ואולם גם למצוות האחרות יש בארץ יותר כוח בהעלאת העולמות ובחיותם.
עם לבדד - ישכון
ומתורת ארץ-ישראל לארץ-ישראל גופא. אנחנו מצויים היום במצב ביטחוני ולאומי לא פשוט, והשאלה היא כיצד אנחנו, כיהודים שומרי תורה ומצוות, אמורים להתייחס למה שקורה במדינה. בעניין זה עלינו להבחין בין עצם קיומה של המדינה, שהוא חסד ה' אחרי אלפיים שנות גולה, לבין אלה שמנהלים את המדינה, שהתנתקו מן הציונות ומן הלאומיות, וכל מענייניהם נתונים רק לדברים זמניים ועכשוויים ולא לצביון היהודי. אם היינו פועלים על-פי התורה, היינו צריכים להשיב את הערבים לארצות מוצאם, שם גם נעזור להם להתיישב ולהתפתח ונסייע להם לדאוג לכל מה שעם צריך בתור שכזה. הרי יש להם למעלה מעשרים מדינות. באירופה לפני מלחמת העולם השנייה הזיזו מיליוני בני אדם כדי להביא שלום, וכן במערב פולין הזיזו גרמנים. לפעמים יש תזוזות אוכלוסין כדי להביא שלום.
כל עוד הולכים לקראתם ומתקפלים, הדבר מזמין עוד לחצים מהם, כי הם אינם מודים בקיומה של מדינת ישראל, יש להם שנאה עיוורת והם שואבים את הכוחות מאותם אלה הנמצאים בתוכנו. לו רק עם ישראל כולו היה אומר באופן חד-משמעי שארץ-ישראל שייכת רק לעם ישראל ואנו מוכנים לאפשר להם לשבת בארצות מוצאם, שם השפה שלהם, שם התרבות שלהם, ודאי שהמצב היה שונה. הבעיה היא שעם ישראל לא מודע לזה ולא אכפת לו, אלא הוא רוצה להתנתק מהצביון היהודי. אנחנו יודעים שככל שההתנכרות הזאת תמשיך - המצב הביטחוני ילך ויידרדר וגלי השנאה ילכו ויתרבו. אם עם ישראל יהיה נאמן לתורה, אומות העולם יעריכו אותו. וכפי שמבאר הנצי"ב: "הן עם לבדד - ישכון". אם עם ישראל לבדד, אם הוא מכיר בצביונו, אז הא ישכון, אך אם יש יהודים שמנסים לטשטש את זהותו ולגרום לו להיות "ובגויים", אז "לא יתחשב" - לא יתחשבו בו.
ובכל אופן, כל התופעות האלה הן זמניות, ויגיע היום שאנשים יבינו שאין פתרון אלא להשיבם לארצם. ועד אז נתפלל ונצפה לאחינו שישובו, כפי שכותב הרמב"ם בהלכות תשובה שמובטח שעם ישראל יעשו תשובה.
----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.


















