ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שבט תשס"ח
ארגון כנס מקצועי בשבת, כשרוב המשתתפים וכל העובדים אינם יהודים
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
11 - הפעלת משחק "בינגו" ע"י גוי בשבת ויום טוב, במבנה בית הכנסת
12 - סינגפור, סינגפור
13 - השתתפות בחתונת בן משפחה של חוזרת בתשובה הנערכת בשבת
טען עוד
חברה ציבורית ישראלית מארגנת כנס לרופאים וחוקרים בסינגפור. הכנס יהיה מיום חמישי עד יום ראשון. בשבת יהיו הרצאות שיינתנו רק על-ידי גויים. כל הטיפולים הלוגיסטיים והאדמיניסטרטיביים יתבצעו על-ידי עובדי המלון, שאף אחד מהם אינו יהודי. רוב רובם של משתתפי הכנס הנם גויים מהודו ורומניה (מיעוט משתתפים בא מהארץ ומארה"ב). האם יש בעיה שהחברה הישראלית תארגן את הכנס?
תשובה
הנחת היסוד של תשובה זו היא כי אופיין של חברות גדולות בימינו מחייב אותן בקשרים בינלאומיים, כדי לבסס את חוסנן הכלכלי. נדון בה בשלושה היבטים:
א. הלכות שבת.
ב. הלכות כשרות ומסחר במאכלות אסורות.
ג. דיני "לפני עיוור".
א. שבת:
מותר לארגן את הכנס לפני השבת, תוך שמירת העקרונות הבאים:
1. יש להקפיד שלא לבקש מהמרצים ומשאר עובדי החברה לעשות מלאכה אסורה (כגון להדליק אור, מחשב, ברקו למצגת וכו'). החברה תבקש מהמרצים להרצות בלבד. אם הם יעשו דברים אסורים כדי להקל עליהם להעביר את ההרצאה – הדבר מותר1 מעיקר הדין2. אם הדבר אפשרי, והחברה תבקש מהמרצים שלא לעשות מלאכות בפני הציבור, אלא רק להרצות3 – יהיה זה בבחינת הידור.
2. יש למנות מראש גוי שיהיה איש קשר מול המלון, והוא יהיה אחראי לפתרון תקלות במשך השבת. תפקידו יוגדר באופן כללי כממונה על הפעילות במשך השבת, לרווחת המשתתפים ולנוחיותם4.
ב. כשרות:
1. יש לסדר אפשרות של אוכל כשר עבור היהודים המשתתפים בכינוס, אם אפשר ללא צורך בהזמנה מראש.
2. בהזמנת אוכל שאינו כשר עבור הגויים המשתתפים אין איסור סחורה בדברים האסורים5.
ג. "לפני עיוור"6:
כיוון שהחברה תאפשר קבלת אוכל כשר עבור המשתתפים היהודים (ללא צורך בהזמנה מראש), מי שיבחר לצערנו שלא להשתמש באפשרות זו עושה זאת על אחריותו, ו"אין הקולר תלוי בצוואר החברה".
__________________________________________________
ההלכה אוסרת על יהודי להעסיק בערב שבת פועל גוי לעשות עבורו מלאכות בשבת. אולם מותר לבקש מגוי – ואפילו בשבת – לעשות דבר שכשלעצמו אינו כרוך בהכרח בעשיית מלאכה, אף-על-פי שידוע לנו שהגוי יעשה מלאכה לנוחותו, כגון לבקש מגוי לשטוף כלים בשבת, אף שלצורך העניין יחמם מים, משום שאין הכרח לעשות את המלאכה בדרך זו, והוא יכול לשטוף את הכלים במים קרים. כך מבואר ב"משנה ברורה" (סי' רעו).
2 אין לומר שאף שהיהודי אינו מבקש מהגוי לעשות מלאכה הדבר אסור מפני החשד – שהיהודים הנמצאים בכנס יחשדו אותו שביקש מהמרצים לעשות מלאכות; שהרי חשש זה קיים רק במרחץ במקום, כמבואר (שו"ע או"ח סי' רמג) שאין דרך המרחץ להיות נשכר באריסות, רק להיות מופעל על-ידי פועלים, ואם כך יש מקום לחשד, אבל בשדה שהדרך להשכירו באריסות מותר (שם). הוא הדין כשישנה דרך ידועה של היתר, והיא כמוסבר לעיל, שהיהודי אינו מבקש מהגויים לעשות מלאכות אסורות, וכל הרואה את הגוי והוא בקי בהלכה סובר שאולי היהודי ביקש בדרך היתר.
ביחס לעובדי המלון עצמו, אין כאן מקום כלל לחשד, משום שידוע לכל שהפועלים של המלון אינם פועלים שלו, רק של המלון. אולם גם מהם אסור לבקש שיעשו עבורו מלאכה, רק לעשות דברים מותרים.
3 על אף הנזכר בהערה הקודמת, יש חשש שהיהודים שיראו את המרצים עושים מלאכות יטעו ויחשבו שמותר לבקש מגויים לעשות מלאכות. לכן נכון במידת האפשר לבקש מהמרצים שלא לעשות מלאכות. אין צורך מעיקר הדין לבקש מהמרצים שלא לדבר במיקרופון, מאחר שכבר מבואר בשו"ת "ציץ אליעזר" (ד סי' כו) ובשו"ת "יביע אומר" (א או"ח סי' יט) שאין בזה מלאכה גמורה, ובכהאי גוונא יש להקל.
4 אין להגדיר את תפקידו כמתקן תקלות, כדי שלא תהיה אמירה מפורשת לגוי לעבוד דווקא בשבת. מובן שיהודי הבקי בהלכות שבת ובעיקר בהלכות אמירה לגוי יכול גם הוא לשמש בתפקיד זה.
5 אע"פ שאסור לקנותו כמבואר בשו"ע (יו"ד סי' קיז סע' א). כיוון שהחברה אינה קונה את האוכל ולאחר מכן מוכרת אותו, אלא רק מזמינה את האוכל במלון עבור המשתתפים בכנס. המהר"ם חלוואה (פסחים כג ע"א) כותב שאין בסרסור איסור סחורה, כיוון שאיסורי המאכל אינם שלו כלל, אלא הוא רק קונה מן הגוי, וכן פסקו הט"ז (יו"ד סי' קיז ס"ק ג), "ערוך השולחן" (שם סע' כח), שו"ת "האלף לך שלמה" (יו"ד סי' קפח), ושו"ת "מכתם לדוד" (יו"ד סי' יד). אבל ה"חתם סופר" (יו"ד סי' קד קה) כתב שאין להתיר אם לא במקום שהיהודי אינו עוסק כלל בסחורה. אם כן בנדון דידן, שאין בעל החברה מתעסק בעצמו באוכל, גם ה"חתם סופר" יודה. וראה עוד בשו"ת "חלקת יואב" (יו"ד סי' יח), וכן בשו"ת "שבט הלוי" (ט סי' רעט).
6 אסור להושיט ליהודי מאכל אסור כאשר ידוע שהלה מתכוון לאכלו. פעמים שאיסור זה הוא איסור תורה, ופעמים שאיסור זה הוא מדרבנן, ואכמ"ל.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד אמונה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לו הייתי רוטשילד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
