ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ערב אחד חזר מבית המאפה לבית הכנסת לאחר תפילת ערבית. באותה עת הסבו אצל השולחן כמה חסידים שהטיבו את ליבם במשקה ובמיני מזונות.
הזקן שבחבורה נשא את דברו: "קבלה בידינו מדור ראשון של חסידים, ששמעו מפי מורינו הבעל שם טוב הקדוש, שכל עניין החסידות הוא להכניע ולבטל את הישות העצמית. הביטול הוא האל"ף בי"ת של דרכי החסידות. כל מה שמהווה ביטוי לישות העצמית היה מאוס בקרב החסידים והם ברחו ממנו כמפני אש. ולעומת זאת, כל מה שנותן ביטוי להתבטלות אישית היה רצוי ומקובל. הדברים הגיעו לכך שחסידים היו נמנעים מלומר את המילה 'אני' מחשש שאמירת המילה תגרום להם לחוש יותר את ה'אני' העצמי הסותר את הביטול, שהוא התנאי הראשון להתקרבות אל הבורא".
הדברים שיצאו מלבו של החסיד הזקן נכנסו בפנימיות לבבו הישר והתם של ר' זלמן. באותו לילה לפני שעלה על יצועו החליט האופה: מהיום והלאה לא אעלה את המילה 'אני' על דל שפתי, יהיה מה שיהיה!
למחרת השכים בבוקר למלאכתו כדרכו. הקונה הראשון היה מעדת החסידים שהקפידו לאכול רק ממעשה ידיו. האיש לקח לחמנייה נאה ושאל כמנהגו: "מי אפה אותה?"
ר' זלמן לא ידע מה לומר, הרי לא יוכל לומר את המילה 'אני' המבטאת ישות. הוא הביט במבוכה בלקוח. הלה ראה שאינו מקבל מענה והחזיר את הלחמנייה למקומה ויצא בידיים ריקות. בדרך זו הפסיד זלמן קונים רבים באותו יום, וכך היה גם בימים הבאים.
הלך ר' זלמן לידיד חסיד וסיפר לו על בעייתו הקשה המעיקה עליו. הידיד חשב מעט ואמר:
"כאשר ישאלו אותך מי אפה את המאפה, קח את אצבעך ותצביע על עצמך בעודך שותק. כך יהיה ברור שאתה האופה ולא אחר, ולא תיאלץ להוציא מפיך את המילה המאוסה 'אני'".
ר' זלמן חזר שמח וטוב לב למאפייתו ונהג כעצת ידידו. ואכן חזרו אליו הקונים והיה נדמה שהחיים שבים למסלולם.
פעם אחת היה צריך ר' זלמן לבקר את אחד ממכיריו. הלה שאל מבעד לדלת: "מי שם?"
ר' זלמן רצה מאוד לענות על שאלתו, אבל לא רצה לומר 'אני', וגם ההוראה באצבע על עצמו לא תועיל במקרה זה. באין מוצא סבב ר' זלמן על עקביו וויתר על אותו ביקור.
הדבר נשנה עם מכר נוסף ושוב לא ידע ר' זלמן מה לעשות וחזר כלעומת שבא. הוא ביקש את עצת חברו החסיד. הלה אמר:
"בכל פעם שתהיה מעברה של הדלת וישאלו אותך 'מי שם?', תאמר 'זלמן' ויכירו את קולך, וכך הכל יבוא על מקומו בשלום ללא צורך באמירת 'אני'".
שלוות החיים חזרה לזלמן והוא שב לשגרה הברוכה.
יום אחד הופיע בעיירה אדם מוזר בלבושו ובהנהגותיו. עד מהרה התברר כי האיש חולה בנפשו. הוא נהג להיטפל לילדים קטנים, להציק להם ואף להכותם. לרוע המזל שמו של המשוגע היה זלמן.
כאשר ר' זלמן התדפק על דלתות בתי העיירה לחלק לנצרכים מוצרי מאכל לשבת קודש שאלו אותו "מי שם?", וכאשר ענה 'זלמן', חששו שמדובר באותו משוגע. כולם מיהרו להדק את בריחי דלתותיהם, ובכמה מקרים אף שפכו עליו דליי מים כדי להבריחו מחצר ביתם.
ר' זלמן ניגש שוב לחברו שישיא לו עצה, אבל הפעם גם הוא לא ידע מה עוד ניתן לעשות.
לא נותרה בידו של ר' זלמן כל ברירה והוא ניגש לרב העיירה שהיה חסיד חכם. הלה שמע מפיו של האופה כל מה שעבר עליו מאז שמע את שיחתו של החסיד הזקן בהתוועדות.
הרב חייך לשמע הדברים ואמר:
"אין זה חטא חמור כל כך לומר 'אני'. הבעיה האמיתית היא לחשוב 'אני' ולסבור שאני מציאות חשובה. זה מה שאסור!"
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
