ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ערב אחד חזר מבית המאפה לבית הכנסת לאחר תפילת ערבית. באותה עת הסבו אצל השולחן כמה חסידים שהטיבו את ליבם במשקה ובמיני מזונות.
הזקן שבחבורה נשא את דברו: "קבלה בידינו מדור ראשון של חסידים, ששמעו מפי מורינו הבעל שם טוב הקדוש, שכל עניין החסידות הוא להכניע ולבטל את הישות העצמית. הביטול הוא האל"ף בי"ת של דרכי החסידות. כל מה שמהווה ביטוי לישות העצמית היה מאוס בקרב החסידים והם ברחו ממנו כמפני אש. ולעומת זאת, כל מה שנותן ביטוי להתבטלות אישית היה רצוי ומקובל. הדברים הגיעו לכך שחסידים היו נמנעים מלומר את המילה 'אני' מחשש שאמירת המילה תגרום להם לחוש יותר את ה'אני' העצמי הסותר את הביטול, שהוא התנאי הראשון להתקרבות אל הבורא".
הדברים שיצאו מלבו של החסיד הזקן נכנסו בפנימיות לבבו הישר והתם של ר' זלמן. באותו לילה לפני שעלה על יצועו החליט האופה: מהיום והלאה לא אעלה את המילה 'אני' על דל שפתי, יהיה מה שיהיה!
למחרת השכים בבוקר למלאכתו כדרכו. הקונה הראשון היה מעדת החסידים שהקפידו לאכול רק ממעשה ידיו. האיש לקח לחמנייה נאה ושאל כמנהגו: "מי אפה אותה?"
ר' זלמן לא ידע מה לומר, הרי לא יוכל לומר את המילה 'אני' המבטאת ישות. הוא הביט במבוכה בלקוח. הלה ראה שאינו מקבל מענה והחזיר את הלחמנייה למקומה ויצא בידיים ריקות. בדרך זו הפסיד זלמן קונים רבים באותו יום, וכך היה גם בימים הבאים.
הלך ר' זלמן לידיד חסיד וסיפר לו על בעייתו הקשה המעיקה עליו. הידיד חשב מעט ואמר:
"כאשר ישאלו אותך מי אפה את המאפה, קח את אצבעך ותצביע על עצמך בעודך שותק. כך יהיה ברור שאתה האופה ולא אחר, ולא תיאלץ להוציא מפיך את המילה המאוסה 'אני'".
ר' זלמן חזר שמח וטוב לב למאפייתו ונהג כעצת ידידו. ואכן חזרו אליו הקונים והיה נדמה שהחיים שבים למסלולם.
פעם אחת היה צריך ר' זלמן לבקר את אחד ממכיריו. הלה שאל מבעד לדלת: "מי שם?"
ר' זלמן רצה מאוד לענות על שאלתו, אבל לא רצה לומר 'אני', וגם ההוראה באצבע על עצמו לא תועיל במקרה זה. באין מוצא סבב ר' זלמן על עקביו וויתר על אותו ביקור.
הדבר נשנה עם מכר נוסף ושוב לא ידע ר' זלמן מה לעשות וחזר כלעומת שבא. הוא ביקש את עצת חברו החסיד. הלה אמר:
"בכל פעם שתהיה מעברה של הדלת וישאלו אותך 'מי שם?', תאמר 'זלמן' ויכירו את קולך, וכך הכל יבוא על מקומו בשלום ללא צורך באמירת 'אני'".
שלוות החיים חזרה לזלמן והוא שב לשגרה הברוכה.
יום אחד הופיע בעיירה אדם מוזר בלבושו ובהנהגותיו. עד מהרה התברר כי האיש חולה בנפשו. הוא נהג להיטפל לילדים קטנים, להציק להם ואף להכותם. לרוע המזל שמו של המשוגע היה זלמן.
כאשר ר' זלמן התדפק על דלתות בתי העיירה לחלק לנצרכים מוצרי מאכל לשבת קודש שאלו אותו "מי שם?", וכאשר ענה 'זלמן', חששו שמדובר באותו משוגע. כולם מיהרו להדק את בריחי דלתותיהם, ובכמה מקרים אף שפכו עליו דליי מים כדי להבריחו מחצר ביתם.
ר' זלמן ניגש שוב לחברו שישיא לו עצה, אבל הפעם גם הוא לא ידע מה עוד ניתן לעשות.
לא נותרה בידו של ר' זלמן כל ברירה והוא ניגש לרב העיירה שהיה חסיד חכם. הלה שמע מפיו של האופה כל מה שעבר עליו מאז שמע את שיחתו של החסיד הזקן בהתוועדות.
הרב חייך לשמע הדברים ואמר:
"אין זה חטא חמור כל כך לומר 'אני'. הבעיה האמיתית היא לחשוב 'אני' ולסבור שאני מציאות חשובה. זה מה שאסור!"
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













