ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ובהקדים יש לבאר, שגם בפורים וגם ביום הכיפורים זוכים ומתעלים למדרגה שלמעלה מטעם ודעת. ביום הכיפורים הקב"ה סולח לעם ישראל על העוונות, 'עיצומו של יום מכפר'. אנו מתעלים מעל הרובד החיצוני של המעשים שלנו (שהרי כשיהודי עושה עברה ח"ו, הרי זה חיצוני לו, ברובד הפנימי הוא רוצה להיות תמיד מחובר לה', כדברי אדמוה"ז בס' התניא "אפילו קל שבקלים מוסר נפשו על קידוש ה'"), ומתחברים אל הנקודה הפנימית, 'בנים אתם לה' א-לוקיכם', וזוהי מדרגת התשובה שיכולה לכפר על העוונות מפני שהיא למעלה מהם.
גם בפורים מתעלים למדרגה זו שלמעלה מטעם ודעת, כדברי הגמ' במגילה "מחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" - מתעלים למדרגה שלמעלה מטוב ורע מתחברים אל ה' בנקודה הפנימית.
הדבר גם רמוז בשם החג 'פורים' שעניינו גורל, עניין שלמעלה מטעם ודעת. עניין הגורל נמצא גם ביום הכיפורים בשני השעירים.
אולם ההבדל בין שני הימים הללו הוא, שביום הכיפורים העולם מפריע. כדי להגיע למדרגה הגבוהה הזאת צריך להתענות (לא לאכול, לא לשתות וכו'), כלומר להיות במשך יום שלם 'מנותקים' מהעולם הגשמי שמעלים ומסתיר (עולם - מלשון העלם והסתר). רק אז זוכים להרגיש בסוף יום הכיפורים שהוי' הוא הא-לוקים (עניין אחדות ה').
לעומת זאת בפורים, העולם אינו מפריע, אדרבה, מצווה לאכול ומצווה לשתות, ומגיעים אל המדרגה של עד דלא ידע דווקא ע"י שתיית יין גשמי. אז "נכנס יין יצא סוד": יוצאים מההגבלות ויכול להתגלות העניין הפנימי שהעולם אינו מסתיר על הא-לוקות, אין עוד מלבדו.
אך צריך להבין, מדוע יש הבדל כזה בין שני הימים הללו?
יום הכיפורים הראשון הי' לאחר חטא העגל, אשר אירע מיד לאחר מתן תורה. במתן תורה היו גילויים רוחניים נעלים ביותר 'אנוכי ולא יהי' מפי הגבורה שמענום', אולם בני ישראל לא היו 'כלים' לקלוט את האור הגדול הזה; הגשמיות והעולם היו חזקים. ולכן פרחה נשמתם, וכדברי חז"ל שהקב"ה החזיר אותם לתחי' ב'טל שעתיד להחיות בו את המתים'. וזהו אחד ההסברים לנאמר בגמ' ש"כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית", שהגילויים הרוחניים היו כה גדולים שפשוט לא הייתה לעם ישראל שום בחירה, אלא לקבל את התורה. ככלל, בכל התקופה הזאת חיו בני ישראל במציאות של נסים גלויים, עשרת המכות, קריאת ים סוף וכו', שעניינם 'שידוד מערכות הטבע', כלומר העולם כרגע מפריע ולכן ה' צריך כביכול 'להפסיק' את הסדר הרגיל של העולם ולעשות נס.
מאידך גיסא בפורים לא היו שום גילויים שמימיים. בני ישראל קיבלו עליהם את התורה בתוך המציאות הרגילה של העולם 'הדור קבלוה בימי אחשוורוש'. העולם לא הפריע למהלך הניסי, ואפילו שמו של הקב"ה לא מופיע במגילה. הכול הי' בדרך הטבע, וגשמיות העולם לא הפריעה.
כשם שבפורים האנשים מתחפשים, כך גם היום הזה 'מתחפש' ליום של הוללות וליצנות. אך האמת היא, שזהו היום שבו ניתן להגיע למדרגה הפנימית הכי גבוהה, שלמעלה מטעם ודעת, ולא ע"י ניתוק מהעולם אלא אדרבה עם העולם ובתוכו. ואמרו רז"ל 'כל הפושט יד נותנים לו', כלומר אין בודקים בציציותיו של אדם, משום שנמצאים במדרגה הפנימית שלמעלה מ'ארור המן וברוך מרדכי'. כולנו יכולים להתחבר לה' באופן הגלוי והנעלה ביותר. אלא שאת הדבר הזה יש לעשות בשמחה (ימי משתה ושמחה), ואז זוכים שיתקיים בנו "כי בשמחה תצאו". ע"י השמחה זוכים ויוצאים מכל העניינים השליליים, שבים לה', שבים לשורש הפנימי שלנו, ויוצאים לדרך חדשה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
