ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. מיקום הבלילה והיציקה
(אגב הדיבור על מקום הקמיצה)
אם בלל חוץ לעזרה -
ר"ל - כשר (העבודה מתחילה בקמיצה, שהרי היציקה והבלילה נעשים בזר ),
רי"ח - פסול (העבודה מתחילה בבלילה, שהרי צריך כלי שרת )
ב. מנחה שחסרה (הזכרנו בדף ח)
A. חסרה לפני הקמיצה -
לפי כולם כרגע א"א לקמוץ,
אך האם ניתן להשלים? ר"ל - לא, רי"ח - כן.
ראיה לרי"ח - בלוג שמן של מצורע שחסר - ניתן להשלים. תיובתא לר"ל.
B. השיריים חסרו אחרי הקמיצה
a. האם ניתן להקטיר הקומץ?
אם אבדו לגמרי - (משנה בדף כו.) -
ר"א - כשרה,
ר' יהושע - פסולה
(במקביל למחלוקתם לגבי זריקת הדם כשאין בשר בזבחים קד.).
אם רק חסרו -
לר"א - ודאי כשירה.
לר' יהושע - ר"ל - פסול, רי"ח - כשר (כי מודה ר' יהושע כשנשאר קצת).
b. ראיות מברייתות
ראיות לרי"ח -
1. ברייתא שבה ר' יהושע מודה בנשאר כזית בשר.
תשובה לר"ל- במנחה יש לימוד מיוחד שצריך הכל - "והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה" (ורי"ח - הכוונה שהמנחה היתה שלימה).
2. ברייתא לגבי שולחן לחם הפנים (ראינו גם אתמול) -
אחרי פירוק הבזיכין (="קמיצה") - אם הלחם חסר עדיין מקטיר את הבזיכין.
תשובות:
1. תשובת ר"ל - זה כר"א שמכשיר.
דוחה רי"ח - אם הברייתא כר"T - למה דיברה על נפרס ולא נשרפה לגמרי?! אישתיק.
2. גמרא (ולימא ליה-) - ציבור שאני (כיון שהותרה בטומאה, הותרה גם בחיסרון).
דחייה - רב אדא ב"א - חיסרון זה כמו מום, שלא הותר בציבור, וכן רב יוסף בר שמעיה - ר"ל דיבר במנחה סתם - גם מנחת ציבור.
רב מלכיו - ראיה לר"ל -
שתי ברייתות שלומדות משני מקורות שצריך מנחה שלימה "מסלתה" + "והנותרת מן המנחה יאכלו..." - בא ללמד שפסול בין אם חסרה לפני הקמיצה ובין אם חסרה אחרי.
דחייה - לפני הקמיצה - פסול אך רק עד שישלימו. אחרי הקמיצה - השיריים פסולים, אך הקמיצה כשירה.
b. איבעיא להו - האם לפי רי"ח הקטרת הקומץ מתירה השיריים?
זעירי - לא - "והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו" - נותרת, ולא נותרת מנותרת.
ר' ינאי - כן - "מן המנחה" - מנחה שהיתה כבר - אוכלים ממנחה שחסרה פעם אחת (בקמיצה) ולא ממנחה שחסרה שוב מאז חיסרון הקמיצה.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
