ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- שליחות
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שליחות
תקופה גדולה הייתי מחובר לקו טלפון אמריקאי. לפני זמן-מה הפסקתי את החיבור, ולמרות זאת החברה ממשיכה למשוך כסף מחשבון הבנק שלי. סוכן החברה (שגר בארץ) טוען שהוא עדכן את החברה בנעשה, ומה שהם ממשיכים לגבות כסף ממני אינו באשמתו. טענתי, שמאחר והקשר שלי עם החברה הוא באמצעות הסוכן, על-כן במידה ונגבה ממני כסף שלא כדין - על הסוכן להחזירו לי מכיסו, ולתובעו אחר-כך מן החברה. עם מי הצדק?
תשובה:
הגדרתו ההלכתית של סוכן חברה היא "סרסור" שמשמעותה: שליח, מייצג. כלומר: אדם שעושה הסכם עם סוכן חברה מסוים - ההסכם איננו עם הסוכן באופן אישי והוא אך ורק מייצג את החברה - עמה נעשית העסקה.
ממילא ברור איפה שבמידה והחברה שגתה וגבתה כסף שלא כדין, אין הסוכן מתחייב על נזקיה, והדרך היא לפנות לחברה עצמה וללבן עמה את פרטי המציאות.
במידה וקיים חשש שהסוכן אינו מתפקד כשורה, וכתוצאה מכך נגרם נזק כספי שהוא, יש לבדוק את גוף הדברים, ובמידת הצורך ניתן לתובעו בצורה אישית לדין תורה.
כל האמור הוא באופן שלא נכתב בחוזה סעיף מפורש שעוסק בתקלות כעין אלו. במקום שישנה התייחסות מפורשת לכך - יש לנהוג כמפורש בהסכם.
מקורות והרחבה:
השו"ע (חו"מ סימן קפ"ה סעיף א') כתב "הסרסור - שליח הוא, אלא שנוטל שכר שליחותו. לפיכך אם שינה דעת הבעלים, משלם מה שהפסיד".
דיני הסרסור הם כדיני שליח רגיל, שבמידה וידוע ששליח הוא וביצע את שליחותו - דין הלקוח עם המשלח בלבד.
הדברים מבוארים בדברי השו"ע (סימן קפ"ב סעיף ב'):
"עבר השליח על דעת משלחו, לא עשה כלום. ודווקא שהודיע שהוא שליח של פלוני, לפיכך אף על פי שמשך או המשיך, אם נמצא שעבר על דעת משלחו בטל המקח, ומחזיר. אבל אם לא הודיע שהוא שלוחו של פלוני, נקנה המקח ויהיה הדין בינו ובין זה ששלחו".
למעשה קיימים שני הבדלים בין שליח רגיל לשליח בשכר - 'סרסור':
א. במקרה של אבדה או גניבה מרשותו:
שליח רגיל פטור (בשבועה) כדין "שומר חינם", ואילו סרסור חייב לשלם, כדין "שומר שכר" (שו"ע סימן קפ"ה סעיף ז')
ב. במקרה שנשלח לקנות חפץ מסוים וטעה וקנאו ביוקר:
בסרסור המקח בטל מיד, מאחר וטוען כלפיו המשלח "לתקוני שדרתיך ולא לעוותי" ['לתקן שלחתיך, ולא לעוות']. אולם בשליח רגיל אין המקח בטל עד שיביא המשלח ראיה ששלחו דווקא לכך (שו"ע סימן קפ"ב סעיף ד').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
