ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- גבורת חנניה
- דינא דמלכותא דינא במדינת ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
"כל השטרות העולים בערכאות של עובדי כוכבים, אף על פי שחותמיהם עובדי כוכבים כשירים, חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים; ר"ש אומר: אף אלו כשירין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט".
והגמ' מיד מבארת:
"קא פסיק ותני, לא שנא מכר ל"ש מתנה; בשלמא מכר, מכי יהיב זוזי קמייהו הוא דקנה, ושטרא ראיה בעלמא הוא, דאי לא יהיב זוזי קמייהו, לא הוו מרעי נפשייהו וכתבין ליה שטרא, אלא מתנה במאי קא קני? לאו בהאי שטרא, והאי שטרא חספא בעלמא הוא? אמר שמואל: דינא דמלכותא דינא. ואב"א, תני: חוץ מכגיטי נשים".
ביאור הסוגיה: במשנה כתוב שיש תוקף לשטר הנעשה בערכאות וחתומים עליו עדים גויים, הגמרא מתקשה כיצד יתכן שלשטרות קניין או מתנה הנעשים בערכאות יהיה תוקף שהרי כל חלות הקניין תלויה בשטר והגויים פסולים לעדות. הגמרא מביאה שני תירוצים:
א. דינא דמלכותא דינא, כלומר יש לשטר תוקף מדין המלכות.
ב. המשנה באמת לא התכוונה לומר שלשטרי קניין יש תוקף בערכאות אלא רק לשטרי ראיה.
הראשונים נחלקו בשאלה האם שני התירוצים חולקים זה על זה, והשיטות הובאו ברשב"א:
" ואיכא מאן דאמר דהני תרי לישני פליגי אהדדי דלשמואל שטר מתנה העולה בערכאות קונה וללישנא בתרא לא קני ואפילו היכא דאיכא הרמנא דמלכא, ואיכא מאן דמפרש דלא פליגי אלא דשמואל היכא דאיכא הרמנא דמלכא ופירוקא בתרא היכא דליכא הרמנא דמלכא, וזה נראה עיקר דהא קיי"ל בעלמא דינא דמלכותא דינא ומ"ש הכא".
כלומר, השיטה הראשונה סוברת שהתירוצים חולקים זה על זה, ולתירוץ השני אפילו אם יש על שטרי קניין דין המלכות אין להם תוקף. לעומת זאת, השיטה השניה סוברת שהתירוצים אינם חולקים אלא כל אחד מעמיד את המשנה במקרה אחר, התירוץ הראשון מיירי היכן שיש דין מלכות על השטרות שאז יש תוקף לשטרי קניין, והתירוץ השני מיירי היכן שאין דין מאת המלכות על השטרות אלא כל ערכאות דנות כפי דעתן, שאז הדין הוא שאין תוקף לשטרי קניין הנעשים בערכאות. על השיטה השניה מביא הרשב"א קושיה ודוחה אותה:
" ויש דוחין (וסוברים כדעה הראשונה) דלא אמרינן בעלמא דינא דמלכותא דינא אלא בדברים שהן להנאת המלך וכאותה שאמרו בשלהי חזקת הבתים (נ"ד ב') מלכא אמר לא ליקני איניש ארעא אלא באיגרתא כלומר שיחתום הוא את השטר ויקיימנו כדי שיקח הוא את חוקו וכדאמרינן נמי (ב"ק קי"ג ב') תדע דקטלי דיקלי ועבדי גישרי ועברינן עלייהו, והכא (בשטר העולה בערכאות) בשאין לו למלך בדין זה שום תועלת, ואינו נראה מדאמרינן התם בפרק חזקת הבתים אמר רבא הני תלת מילי אשתעי לי עוקבן בר נחמיה משמא דרבא דינא דמלכותא דינא אריסא דפרסאי עד ארבעין שנין כלומר דינא דמלכותא דינא ומלכא אמר והנהיג שתועיל חזקה לגוי בארבעין שנין והכא מאי הנאה ותועלת יש למלך בזה".
לכן מסיק הרשב"א כשיטה השניה שאין מחלוקת בין התירוצים, וכן פסקו רוב ככל הראשונים, וביניהם הרא"ש, הר"ן, הרשב"א והרמב"ן.
אך הרי"ף בתשובה פסק ששטרי קניין ומתנה שנעשו בערכאות פסולים, ומשמע שפסק כלישנא בתרא, וכן הרמב"ם.
לכאורה העניין שאנו דנים בו, מהם הנושאים שבהם אנו אומרים דינא דמלכותא דינא, אינו שייך למחלוקת הלישנות בעניין שטרי מתנה, אך פוסקי ההלכה חיברו בין שני העניינים.
ישנן שתי דעות עיקריות באיזה נושאים יש דינא דמלכותא, הרא"ש (נדרים ד', י"א) בשם הר"מ סובר שדיני המלך תקפים רק במה שקשור ותלוי בקרקע, והמרדכי (ב"ק קנ"ד) בשם התוס' סובר שבכל דבר אנו אומרים דינא דמלכותא דינא.
הרמ"א (שם, ח') הביא להלכה שתי דעות, ופוסק כדעה השניה:
" יש אומרים דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא אלא במסים ומכסים התלוים בקרקע, כי המלך גוזר שלא ידורו בארצו כי אם בדרך זה, אבל בשאר דברים, לא (הרא"ש בשם הר"מ). ויש חולקין וסבירא להו דאמרינן בכל דבר דינא דמלכותא דינא (מרדכי בשם התוס' ותרומת הדשן), ולכן המלוה על המשכון יכול למכרו אחר שנה, הואיל וכן דינא דמלכותא (שם בשם ר"י בר פרץ); וכן הוא עיקר , וכמו שנתבאר לעיל סי' שנ"ו סעיף ז'".
הגר"א (ס"ק ל"ד-ל"ו) מבאר את השיטות כך:
הדעה הראשונה היא דעת הר"ן הסוברת שסמכות המלך נובעת מהבעלות על אדמתו ולכן יש תוקף לדינא דמלכותא רק במה שנוגע לקרקע, ולכן בארץ ישראל אין דינא דמלכותא.
הדעה השניה סוברת שהלישנות בגיטין אינן חולקות זו על זו והיכן שנוהג דינא דמלכותא הרי שהדין חל על כל הנושאים ולא רק על הקרקע. כאמור, הרמ"א פסק כדעה השניה, ולפי ביאור הגר"א מתברר לנו שהרמ"א סובר שגם בארץ ישראל יש דינא דמלכותא, ומסכים לשיטת הרמב"ם והשו"ע, ולא כר"ן.
אולם הביאור של הגר"א כאן מוקשה מכל הצדדים. בעל הדעה הראשונה לפי ביאורו הוא הר"ן ולכן כתב שלדעה זו אין דינא דמלכותא בארץ ישראל, אבל הגר"א הוסיף שם שזו גם דעת הרשב"ם שהבאנו לעיל, ולא יתכן לומר שהם בעלי אותה דעה שהרי לשיטת הרשב"ם וסיעתו שתוקף דין המלכות הוא משום קבלת בני המדינה מרצונם יש דינא דמלכותא בארץ ישראל. ההעמדה של הדעה השניה כסוברים שאין מחלוקת בין הלישנות בגיטין נדחית על ידי הגר"א עצמו, עיין שם.
אלא נראה שביאור המחלוקת כאן תלוי במחלוקת הרשב"ם עם הר"ן בסיבת תוקף דין המלכות, לפי הרשב"ם שהדבר נובע מהסכמת בני המדינה יש דינא דמלכותא בכל העניינים, ולפי הר"ן שהדבר נובע מכך שאדמת הארץ שייכת למלך יש דינא דמלכותא רק במה שתלוי בקרקע, ובארץ ישראל לא שייך דין זה. (לכן מובן שהרשב"ם הוא בעל הדעה השניה ולא הראשונה, ושאין קשר בין הדעה השניה לשאלה האם ישנה מחלוקת בין הלישנות בגיטין, ולא כפירוש הגר"א).
מכל מקום, אף לפירוש הגר"א, הרמ"א שכתב שהעיקר כדעה השניה פוסק שגם בארץ ישראל יש דינא דמלכותא, וכשיטת הרמב"ם והשו"ע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
