ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
האם מפגלים בחצי מתיר?
המשנה
המחלוקת - ר"מ - מפגלין, רבנן - לא מפגלין.
דוגמאות - בזמן הקומץ/לבונה, אחד מכבשי עצרת, הקטיר אחד מן הבזיכין.
[הבהרה -
לגבי מחשבה על המתיר - ראינו בדף יג שמפגלין בחצי מתיר,
כאן המחלוקת היא כשחושב את מחשבת הפיגול בזמן עשיית חצי מתיר].
גמרא
א. האם לרבנן "כל העושה על דעת הראשונה הוא עושה" -
רב - כן (ואם חשב בחצי הראשון מחשבת פיגול - מפגל ).
שמואל - לא (ולרבן עדיין אינו פיגול).
קושיות על דעת רב -
A. רב אחא בר רב הונא - ברייתא שבה מובאת המחלוקת וכתוב במפורש -
"נתן את הקומץ בשתיקה ואת הלבונה במחשבה,
[ולהפך] - את הקומץ במחשבה ואת הלבונה בשתיקה" - מכאן שרבנן נחלקו אפילו שמחשבת הפיגול ראשונה!
תשובות:
1. " וכבר נתן את הלבונה בשתיקה" (לפני המחשבה). דחיות: 1. זה כמו המקרה הראשון (שהמחשבה קודמת). 2. יש עוד ברייתא שכתוב בפירוש " אחר כך את הלבונה".
2. שני כהנים שונים הקטירו - ואז לא אומרים "על דעת הראשונה".
B. בהזאת חטאות הנשרפות (ביום כיפור יש 3 סטים) - גם יש מחלוקת ר"מ ורבנן,
ושם מפורש שחשב את המחשת הפיגול בין בראשונה בין בשנייה בין בשלישית.
1. מדובר ששני כה"ג גדולים שונים היזו את הדם.
דחייה חלקית - זה טוב רק למי שסובר "בפר" - ואפילו בדמו של פר (שכ"ג אחר שחט, ומת או נטמא הכה"ג). זאת מחלוקת ביומא מט:.
2. כאן לא רק חישב בראשון, אלא גם בעוד אחד (רבא - בשלישי, רב אשי - בשני).
דחייה - לא נכנס לניסוח הברייתא.
[אגב, מספר ההזאות: קה"ק - 16 (8 פר 8 שעיר), פרוכת 16, מזבח - או 4 או 8 + 7 (מאוחד) על גג המזבח].
ב. האם רבנן דורשים פיגול בכל העבודה גם בהולכה?
ר"ל - כן, רי"ח - לא (כלומר בהולכה מפגלין בחצי. סברא - רק כשיש תוצאה של "מתיר" - אז צריך שיפגל בכל מה שמביא לאותה תוצאה).
A. קושיות על רי"ח -
שני מקרים בהם רבנן אומרים שאין פוסלים בחצי עבודה - לגבי השחיטה (אפילו שאינה "מתיר").
1. שחיטת אחד מכבשי עצרת. 2. שחיטת סימן אחד בפסח לשם ערלים.
תשובה - גם שם יש תוצאה הלכתית : 1. מקדש את שתי הלחם. 2. מקדש את הדם.
B. קושיא על ר"ל -
(מהברייתא לעיל (א A)) - בהולכה גם רבנן מודים שמפגל גם בקומץ לבד ללא הלבונה. ניסיון תשובה - הכוונה להולכת הקומץ אל הכלי, אך נדחה - לא נכנס לניסוח של הברייתא.
ג. פיגל בכל פירור מהקומץ על מנת לאכול פירור שיריים חוץ לזמן
3 דעות באמוראים - פיגול, פסול, כשר .
A. הצעה - זה תלוי בתנאים -
ר"מ - פיגול, רבנן - פסול, רבי - כשר (כי לא מצטרף).
דחייה - ר"מ - מפגלין בחצי מתיר רק כשהוא חצי עם שיעור. רבנן - לא מפגלים - רק כשגם בסוף פיגל רק בחצי. רבי - לא מצטרף כשכל חצי בכבש אחר.
B. ביאור חלופי למחלוקת - האם הקטרה/אכילה בפירורים נחשב כדרכה :
פיגול - שניהם כדרכה,
פסול - ההקטרה לא כדרכה (וזה כמו מנחה שלא הוקטרה, שפסולה).
כשר - ההקטרה כדרכה והאכילה לא (ממילא לא היתה מחשבת פיגול על "אכילה")
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











