ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
על מה צריך מליחה?
חלק ראשון – הפסוק והברייתא
א. הפסוק -
"וכל קרבן מנחתך במלח תמלח,
ולא תשבית מלח ברית אלוקיך מעל מנחתך ,
על כל קרבנך תקריב מלח" (ויקרא ב, יג).
ב. הברייתא -
לפי מסקנת הגמרא –
כלל (קרבן – כל דבר הקרב) – פרט (מנחתך) – כלל (קרבנך) – מרבים " כעין הפרט ".
A. מה נחשב כעין הפרט -
במה זה דומה לקומץ - יש שתי אפשרויות:
1 - שמצריכים הקרבה של דבר אחר ( עצים ) (כולל – לבונה, קטורת, אימורים ואיברים. לא כולל - עצים ודם),
2 - שמתירים (כולל דם ובזיכי הלבונה . לא כולל - אימורים, קטורת, עצים ועוד).
ואולי נאמר ששני הדברים כלולים - בשלב הבא -
B. עוד מיעוט - "ולא תשבית... מעל מנחתך" – אפשר רק אחד מהם מהדברים הדומים.
ובוחרים בדמיון של הצורך בעצים.
C. "על כל קרבנך תקריב מלח" - לרבות - שאר דברים המוקרבים -
במנחות - לבונה שעם המנחה – כיוון שבאה איתה בכלי (נחשבים אחד).
לבנוה בפנ"ע, לבונה בבזיכין, מנחות שהן כליל (מנחת כהן, מנחת כהן משיח, מנחת נסכים).
בשאר קרבנות - אימורים (של ק"ק, קק"ל), איברים עולה.
למסקנה – מרבים כל דבר שמוקרב על המזבח, חוץ מדם ועצים .
D. עוד הערות –
1. (בין B ל- C) מה במנחה צריך מלח - "וכל קרבן מנחתך " - למעט - רק מה שמוקרב ( ולא שיריים ).
2. בתוך C - ללבונה שעם המנחה לא צריך ריבוי, כיוון שבאה איתה בכלי (נחשבים אחד).
(רבע תחתון)
חלק ב - ביאור הברייתא
א. קשיים על "כעין הפרט" -
A. גם דם דומה למנחות – שצריך הקרבה של דבר אחר:
אולי "אחרים" = לבונה (אפילו שזה דבר עצמאי),
ואז נאמר – גם דם , שהנסכים באים עמו.
תשובות:
1. נסכים אינם נספחים לדם אלא לאימורים (אכילה ושתייה)
דחייה – נסכים נספחים לדם (כפרה ושמחה).
2. הדם לא דומה למנחות –
בדם – הנסכים לא באים עם הדם, אך במנחות – הלבונה באה עם המנחה.
לעומת זאת – שאר הדברים שריבינו – דומים למנחות, שכולם צריכים עצים באותה מידה .
(א 7-)
B. אולי הדמיון למנחות הוא בצריף שני סוגי הדמיון -
גם "אחרים באים לה" ( ולא דם ועצים) וגם מתירים (ולא קטורת אימורים איברים)= רק בזיכי הלבונה .
דחייה – בברייתא הגמרא אמרה שאולי " או או " (ואז נצריך מלח גם בדם וגם באימורים), והבאנו מיעוט ("מנחתך" השני) שזה רק אחד מהדמיונות.
אם זה היה "גם וגם", אז לא היה צריך את המיעוט הנ"ל.
(א 3-)
C. בחירת סוג הדמיון -
על שלבB בברייתא – למה "מעל מנחתך" ממעט דווקא את "מתירים" (דם), אולי ממעט "אחרים באים לה" (ואז דם כן, אימורים לא).
דחייה – "אחרים" (דברים המוקרבים) דומים יותר למנחה מ"מתירים" (דם) -
פירוט:
"אחרים באין לה" (אימורים ואיברים) דומים לקומץ ב–
1. צריכים את העצים . 2. כולם נשרפים על האש. 3. העבודה מחוץ להיכל (בדם יש גם בפנים). 4. כרת בנותר . 5. כרת בטומאה . 6. חיוב מעילה . בדם אין נותר וטומאה (באכילתו) ומעילה (בהנאה ממנו).
"מתירים" (דם) דומה לקומץ מנחה ב –
1. מתיר. 2. נפסל תמיד בשקיעה (אימורים – רק בבוקר).
(ב 3+)
ב. ההוה אמינא שעצים כלולים (="קרבן") (A) -
מיהו התנא – רבי (לומד מ"והגורלות היפלנו על קרבן העצים").
אך קשה – הרי לפי רבי עצים אכן ממש כמנחה וצריכים מלח .
(לדעתו העצים ממש כמנחה – מלח, הגשה, ורבא מוסיף קמיצה (מח' ראשונים אם השיריים מוקטרים או לכהנים).
תשובות:
1. אכן יש למחוק עצים .
קשה – מה ממעטים מ"מנחה"?
(הרי הכלל-פרט-כלל חייב למעט משהו, ואם הוא רק ממעט דם, יש מיעוט מיותר).
תשובה – נמעט נסכים (יין) שבאים עם הזבח,
דתניא – יין, דם, עצים וקטורת לא טעונים מלח
[ברייתא זו כרי"ש, שורש דמיון למנחה בשלושה דברים – מקבל טומאה (ולא עצים), עולה לאישים (ולא דם ויין), במזבח החיצון (ולא קטורת).
סיכום השיטות
| הדמיון למנחה | עצים | דם | נסכים | קטורת |
רבנן | דומה למנחה בכך שמצריך הקרבת עצים | לא – לא מצריך עצים | לא – לא מצריך עצים (ויש מיעוט נוסף) | (לא) | (כן) – מצריך גחלים |
רבי |
| כן – בדיוק כמו מנחה. |
|
|
|
רי"ש | מקבל טומאה, עולה לאישים, במזבח החיצון
| לא – לא מקבל טומאה | לא – לא עולה לאישים | לא – לא עולה לאישים | לא - אינה במזבח חיצון |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
