ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
על מה צריך מליחה?
חלק ראשון – הפסוק והברייתא
א. הפסוק -
"וכל קרבן מנחתך במלח תמלח,
ולא תשבית מלח ברית אלוקיך מעל מנחתך ,
על כל קרבנך תקריב מלח" (ויקרא ב, יג).
ב. הברייתא -
לפי מסקנת הגמרא –
כלל (קרבן – כל דבר הקרב) – פרט (מנחתך) – כלל (קרבנך) – מרבים " כעין הפרט ".
A. מה נחשב כעין הפרט -
במה זה דומה לקומץ - יש שתי אפשרויות:
1 - שמצריכים הקרבה של דבר אחר ( עצים ) (כולל – לבונה, קטורת, אימורים ואיברים. לא כולל - עצים ודם),
2 - שמתירים (כולל דם ובזיכי הלבונה . לא כולל - אימורים, קטורת, עצים ועוד).
ואולי נאמר ששני הדברים כלולים - בשלב הבא -
B. עוד מיעוט - "ולא תשבית... מעל מנחתך" – אפשר רק אחד מהם מהדברים הדומים.
ובוחרים בדמיון של הצורך בעצים.
C. "על כל קרבנך תקריב מלח" - לרבות - שאר דברים המוקרבים -
במנחות - לבונה שעם המנחה – כיוון שבאה איתה בכלי (נחשבים אחד).
לבנוה בפנ"ע, לבונה בבזיכין, מנחות שהן כליל (מנחת כהן, מנחת כהן משיח, מנחת נסכים).
בשאר קרבנות - אימורים (של ק"ק, קק"ל), איברים עולה.
למסקנה – מרבים כל דבר שמוקרב על המזבח, חוץ מדם ועצים .
D. עוד הערות –
1. (בין B ל- C) מה במנחה צריך מלח - "וכל קרבן מנחתך " - למעט - רק מה שמוקרב ( ולא שיריים ).
2. בתוך C - ללבונה שעם המנחה לא צריך ריבוי, כיוון שבאה איתה בכלי (נחשבים אחד).
(רבע תחתון)
חלק ב - ביאור הברייתא
א. קשיים על "כעין הפרט" -
A. גם דם דומה למנחות – שצריך הקרבה של דבר אחר:
אולי "אחרים" = לבונה (אפילו שזה דבר עצמאי),
ואז נאמר – גם דם , שהנסכים באים עמו.
תשובות:
1. נסכים אינם נספחים לדם אלא לאימורים (אכילה ושתייה)
דחייה – נסכים נספחים לדם (כפרה ושמחה).
2. הדם לא דומה למנחות –
בדם – הנסכים לא באים עם הדם, אך במנחות – הלבונה באה עם המנחה.
לעומת זאת – שאר הדברים שריבינו – דומים למנחות, שכולם צריכים עצים באותה מידה .
(א 7-)
B. אולי הדמיון למנחות הוא בצריף שני סוגי הדמיון -
גם "אחרים באים לה" ( ולא דם ועצים) וגם מתירים (ולא קטורת אימורים איברים)= רק בזיכי הלבונה .
דחייה – בברייתא הגמרא אמרה שאולי " או או " (ואז נצריך מלח גם בדם וגם באימורים), והבאנו מיעוט ("מנחתך" השני) שזה רק אחד מהדמיונות.
אם זה היה "גם וגם", אז לא היה צריך את המיעוט הנ"ל.
(א 3-)
C. בחירת סוג הדמיון -
על שלבB בברייתא – למה "מעל מנחתך" ממעט דווקא את "מתירים" (דם), אולי ממעט "אחרים באים לה" (ואז דם כן, אימורים לא).
דחייה – "אחרים" (דברים המוקרבים) דומים יותר למנחה מ"מתירים" (דם) -
פירוט:
"אחרים באין לה" (אימורים ואיברים) דומים לקומץ ב–
1. צריכים את העצים . 2. כולם נשרפים על האש. 3. העבודה מחוץ להיכל (בדם יש גם בפנים). 4. כרת בנותר . 5. כרת בטומאה . 6. חיוב מעילה . בדם אין נותר וטומאה (באכילתו) ומעילה (בהנאה ממנו).
"מתירים" (דם) דומה לקומץ מנחה ב –
1. מתיר. 2. נפסל תמיד בשקיעה (אימורים – רק בבוקר).
(ב 3+)
ב. ההוה אמינא שעצים כלולים (="קרבן") (A) -
מיהו התנא – רבי (לומד מ"והגורלות היפלנו על קרבן העצים").
אך קשה – הרי לפי רבי עצים אכן ממש כמנחה וצריכים מלח .
(לדעתו העצים ממש כמנחה – מלח, הגשה, ורבא מוסיף קמיצה (מח' ראשונים אם השיריים מוקטרים או לכהנים).
תשובות:
1. אכן יש למחוק עצים .
קשה – מה ממעטים מ"מנחה"?
(הרי הכלל-פרט-כלל חייב למעט משהו, ואם הוא רק ממעט דם, יש מיעוט מיותר).
תשובה – נמעט נסכים (יין) שבאים עם הזבח,
דתניא – יין, דם, עצים וקטורת לא טעונים מלח
[ברייתא זו כרי"ש, שורש דמיון למנחה בשלושה דברים – מקבל טומאה (ולא עצים), עולה לאישים (ולא דם ויין), במזבח החיצון (ולא קטורת).
סיכום השיטות
| הדמיון למנחה | עצים | דם | נסכים | קטורת |
רבנן | דומה למנחה בכך שמצריך הקרבת עצים | לא – לא מצריך עצים | לא – לא מצריך עצים (ויש מיעוט נוסף) | (לא) | (כן) – מצריך גחלים |
רבי |
| כן – בדיוק כמו מנחה. |
|
|
|
רי"ש | מקבל טומאה, עולה לאישים, במזבח החיצון
| לא – לא מקבל טומאה | לא – לא עולה לאישים | לא – לא עולה לאישים | לא - אינה במזבח חיצון |
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











