ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
למרות כל ההתפתחויות החיוביות עדיין קיים נתק חריף בין מוסדות השלטון: הכנסת, משרדי הממשלה ובתי המשפט לבין עולם התורה וחכמיה. בתהליכי קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות -בכל תחומי החיים - כמעט קול התורה אינו נשמע ואינו נחשב. וזאת אף על פי שתהליכים אלו מתחשבים במידה רבה בעמדותיהם של אנשי מקצוע ואנשי רוח העוסקים באותם תחומים: מדיניות חוץ, ביטחון, חברה ורווחה ועוד.
בישראל קיימים כיום עשרות רבות של מכונים המפיקים ללא הרף ניירות עמדה והצעות לחקיקה בכל התחומים הנ"ל. רובם המוחלט מבוסס על אג'נדה חילונית ליברלית ופוסט-מודרנית שאחת ממטרותיה העיקריות היא מחיקה וטשטוש של הצביון היהודי והייחודי של מדינת ישראל.
שני התהליכים המנוגדים המתוארים כאן מביאים ליצירת פער בלתי נתפס ש בעוד שהציבור הדתי והתורני משקיע כוחות עצומים בעשייה וביצירה, מידת השפעתו על דפוסי השלטון ותהליכי קבלת ההחלטות היא זעומה, ואינה עומדת בשום יחס למידת העוצמה והפעילות של ציבור זה בכל שטחי העשייה. ולעומת זאת, קומץ קטן של חוקרים ואקדמאים הנשען על תקציבי ענק ועל שיטות עבודה יעילות ומתוחכמות, משפיע באופן מכריע על כל זרועות השלטון, החל בתורת הלחימה של צה"ל, מדיניות החוץ, השירותים החברתיים, מדיניות תכנון הקרקעות ועוד.
את פירות הבאושים של תהליכים אלו פגשנו בגירוש מגוש קטיף, בכישלון הצבאי במלחמת לבנון השנייה, בפסיקות בג"ץ השנויות במחלוקת, במדיניות אכיפה דרקונית כלפי מתיישבי יש"ע, בפעילות העמותות המופעלות ע"י הקרן החדשה ועוד רבים. ראוי להדגיש שמרכיב מרכזי בהצלחה העצומה של גופים אלו, היא העובדה שלפעילותם של אותם מכונים ועמותות אין כמעט אלטרנטיבה אחרת וכך עמדותיהם והצעותיהם נתפסות כעמדה מקצועית גרידא. כך היא מאומצת בידי פקידי שלטון שעמדותיהם האישיות והציבוריות שונות בתכלית אך הם אינם מודעים ו/או אינם מסוגלים להתנגד, ונאלצים לאמץ את הגישה שמכתיבים אותם מכוני מחקר למיניהם.
עם זאת בתוך התמונה העגומה המצטיירת כאן ישנו אתגר וישנה תקווה. התקווה היא בכך שברגע שתימצא אלטרנטיבה ראויה - התמודדות עם סוגיות ציבוריות ושלטוניות מתוך גישה לאומית בריאה המבוססת על אוצרות התורה שבכתב ובע"פ על פי חכמי ישראל, ועל הידע המקצועי הרלבנטי - ניתן יהיה לתבוע את קבלתה ויישומה על ידי זרועות השלטון, והאתגר הוא בעצם היצירה של אלטרנטיבה שכזו. כידוע בשנות הגלות הארוכות חכמי התורה לא נדרשו וממילא לא עסקו די הצורך בברור סוגיות ציבוריות וממלכתיות לאורה של תורה, מה גם שסוגיות אלו משתנות ומתפתחות כל הזמן, וגם הסוגיות שנדרשו אליהם גדולי ישראל לפני כמה עשרות שנים בשנותיה הראשונות של המדינה שונות בהרבה (גם אם לא באופן מוחלט) מהסוגיות הנמצאות כיום על סדר היום. על-כן ישנו צורך אדיר, רוחני ומעשי, בשינוס מותניים של לומדי התורה להקשיב לשאלות ולבעיות העולות על סדר היום הציבורי, ולדלות ממקורות התורה הצעות ופתרונות לשאלות אלה. כל זאת ועוד, כיון שרוב המחזיקים ברסן השלטון כיום הינם בבחינת "שאינו יודע לשאול" אין טעם לחכות לכך שיביאו את השאלות לפתחם של חכמי ישראל אלא יש לנקוט בעצת בעל ההגדה "את פתח לו" ליזום דיון ולהעלות הצעות ודרכים לפתרון ולתבוע את ביצועם.
אכן מדובר במשימה כבדה הדורשת מאמץ רוחני ומעשי אדיר. ואולם ככל משימה גדולה יש צורך לפרקה לצעדים קטנים אך עקביים. דוגמה לצעד קטן שכזה, הוא "כנס רמלה - בין ישראל לעמים". ששם לעצמו למטרה לברר סוגיות שונות הקשורות ליחסי ישראל עם העמים שסביבו, ובכלל זה את סגולתו וייחודו של ישראל מן העמים האחרים, כמו גם את הדברים המשותפים. כל זאת בשיתוף ובשילוב של תמידי חכמים גדולי תורה ועמם גם מן הצעירים המקדישים את זמנם לעיסוק בסוגיות אלה יחד עם אנשי מקצוע ואנשי ציבור העוסקים גם הם באותם סוגיות. תקוותינו שהבירורים בכנס ישמיעו קול חדש ומרענן במסגרת הדיון הציבורי שיוביל לעיצוב מדיניות ברוח התורה ואמונת ישראל, שיש בכוחה להתמודד בהצלחה עם האתגרים והבעיות המונחות כיום לפתחנו. ובכך יתרום תרומה משמעותית לעיצוב חיינו הציבוריים מתוך ועל פי תורת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
