ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
למרות כל ההתפתחויות החיוביות עדיין קיים נתק חריף בין מוסדות השלטון: הכנסת, משרדי הממשלה ובתי המשפט לבין עולם התורה וחכמיה. בתהליכי קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות -בכל תחומי החיים - כמעט קול התורה אינו נשמע ואינו נחשב. וזאת אף על פי שתהליכים אלו מתחשבים במידה רבה בעמדותיהם של אנשי מקצוע ואנשי רוח העוסקים באותם תחומים: מדיניות חוץ, ביטחון, חברה ורווחה ועוד.
בישראל קיימים כיום עשרות רבות של מכונים המפיקים ללא הרף ניירות עמדה והצעות לחקיקה בכל התחומים הנ"ל. רובם המוחלט מבוסס על אג'נדה חילונית ליברלית ופוסט-מודרנית שאחת ממטרותיה העיקריות היא מחיקה וטשטוש של הצביון היהודי והייחודי של מדינת ישראל.
שני התהליכים המנוגדים המתוארים כאן מביאים ליצירת פער בלתי נתפס ש בעוד שהציבור הדתי והתורני משקיע כוחות עצומים בעשייה וביצירה, מידת השפעתו על דפוסי השלטון ותהליכי קבלת ההחלטות היא זעומה, ואינה עומדת בשום יחס למידת העוצמה והפעילות של ציבור זה בכל שטחי העשייה. ולעומת זאת, קומץ קטן של חוקרים ואקדמאים הנשען על תקציבי ענק ועל שיטות עבודה יעילות ומתוחכמות, משפיע באופן מכריע על כל זרועות השלטון, החל בתורת הלחימה של צה"ל, מדיניות החוץ, השירותים החברתיים, מדיניות תכנון הקרקעות ועוד.
את פירות הבאושים של תהליכים אלו פגשנו בגירוש מגוש קטיף, בכישלון הצבאי במלחמת לבנון השנייה, בפסיקות בג"ץ השנויות במחלוקת, במדיניות אכיפה דרקונית כלפי מתיישבי יש"ע, בפעילות העמותות המופעלות ע"י הקרן החדשה ועוד רבים. ראוי להדגיש שמרכיב מרכזי בהצלחה העצומה של גופים אלו, היא העובדה שלפעילותם של אותם מכונים ועמותות אין כמעט אלטרנטיבה אחרת וכך עמדותיהם והצעותיהם נתפסות כעמדה מקצועית גרידא. כך היא מאומצת בידי פקידי שלטון שעמדותיהם האישיות והציבוריות שונות בתכלית אך הם אינם מודעים ו/או אינם מסוגלים להתנגד, ונאלצים לאמץ את הגישה שמכתיבים אותם מכוני מחקר למיניהם.
עם זאת בתוך התמונה העגומה המצטיירת כאן ישנו אתגר וישנה תקווה. התקווה היא בכך שברגע שתימצא אלטרנטיבה ראויה - התמודדות עם סוגיות ציבוריות ושלטוניות מתוך גישה לאומית בריאה המבוססת על אוצרות התורה שבכתב ובע"פ על פי חכמי ישראל, ועל הידע המקצועי הרלבנטי - ניתן יהיה לתבוע את קבלתה ויישומה על ידי זרועות השלטון, והאתגר הוא בעצם היצירה של אלטרנטיבה שכזו. כידוע בשנות הגלות הארוכות חכמי התורה לא נדרשו וממילא לא עסקו די הצורך בברור סוגיות ציבוריות וממלכתיות לאורה של תורה, מה גם שסוגיות אלו משתנות ומתפתחות כל הזמן, וגם הסוגיות שנדרשו אליהם גדולי ישראל לפני כמה עשרות שנים בשנותיה הראשונות של המדינה שונות בהרבה (גם אם לא באופן מוחלט) מהסוגיות הנמצאות כיום על סדר היום. על-כן ישנו צורך אדיר, רוחני ומעשי, בשינוס מותניים של לומדי התורה להקשיב לשאלות ולבעיות העולות על סדר היום הציבורי, ולדלות ממקורות התורה הצעות ופתרונות לשאלות אלה. כל זאת ועוד, כיון שרוב המחזיקים ברסן השלטון כיום הינם בבחינת "שאינו יודע לשאול" אין טעם לחכות לכך שיביאו את השאלות לפתחם של חכמי ישראל אלא יש לנקוט בעצת בעל ההגדה "את פתח לו" ליזום דיון ולהעלות הצעות ודרכים לפתרון ולתבוע את ביצועם.
אכן מדובר במשימה כבדה הדורשת מאמץ רוחני ומעשי אדיר. ואולם ככל משימה גדולה יש צורך לפרקה לצעדים קטנים אך עקביים. דוגמה לצעד קטן שכזה, הוא "כנס רמלה - בין ישראל לעמים". ששם לעצמו למטרה לברר סוגיות שונות הקשורות ליחסי ישראל עם העמים שסביבו, ובכלל זה את סגולתו וייחודו של ישראל מן העמים האחרים, כמו גם את הדברים המשותפים. כל זאת בשיתוף ובשילוב של תמידי חכמים גדולי תורה ועמם גם מן הצעירים המקדישים את זמנם לעיסוק בסוגיות אלה יחד עם אנשי מקצוע ואנשי ציבור העוסקים גם הם באותם סוגיות. תקוותינו שהבירורים בכנס ישמיעו קול חדש ומרענן במסגרת הדיון הציבורי שיוביל לעיצוב מדיניות ברוח התורה ואמונת ישראל, שיש בכוחה להתמודד בהצלחה עם האתגרים והבעיות המונחות כיום לפתחנו. ובכך יתרום תרומה משמעותית לעיצוב חיינו הציבוריים מתוך ועל פי תורת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
