ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ההלכה מדריכה אותנו בעיקר בנושא חיי הקהילה, המשפחה והפרט; אם-כי יש בידינו עקרונות כלליים: אין לנו היום תשובה תורנית מפותחת מפורטת ומספקת על השאלה: כיצד מנהלים את המדינה היהודית על-פי תורת ישראל. לכן המושג "מדינת הלכה" הוא פיקציה עיתונאית. ההלכה - כפי שהיא כיום - איננה מסוגלת לנהל מדינה.
האתגר המדובר מחייב גיוס כל הכוחות התורניים, האקדמאיים והאינטלקטואליים במאמץ מאוחד וממוקד בהיקף לאומי, מאמץ שעשוי לארוך כשניים-שלושה דורות. ההתחלות של היום - וגם מדור זה בכללם - הן התחלות בכיוון הנכון, אבל אנו רק בתחילת הדרך.
אם אכן כך, דרוש שלב ביניים. כשאנו מדברים על מנהיגות אמונית, אנו מדברים עדיין על מדינת ישראל במסגרת המשטר הקיים. בשלב זה יהיה המשטר במדינת ישראל משטר דמוקרטי, אלא שהאוריינטציה שלו תהיה יהודית. ההבדלים הגדולים שבין הדמוקרטיה בתקופת בן גוריון, לבין זו של תקופתנו, תקופת אהרן ברק, מלמדים על הגמישות המהותית של המשטר הדמוקרטי והמנעד הרחב שלו, מה שיאפשר, עדיין במסגרת המשטר הנוכחי - ולמרות הסתירה המובנית בהגדרה לכאורה - "דמוקרטיה יהודית".
שלב זה הכרחי, לפחות משתי סיבות: הראשונה - השגת היעד של מדינה יהודית תורנית דורש מהפכה תודעתית-רוחנית קודמת, שממהותה, אם רוצים שתהיה כנה אותנטית ולא תלוית-כפייה, דורשת זמן. השנייה - מאמץ היצירה הלאומית המדובר, מחייב כתנאי קודם, הנהגה שמבינה את משמעותו ומסוגלת להוביל אותו - הנהגה אמונית.
עולה מן הדברים שבשלב הראשון - "דמוקרטיה יהודית" - ודאי וודאי שזכות המחאה וההפגנה אמורה להישמר. גם לכשנזכה בשלב ב' ובעקבות תהליך היצירה האמור לעצב מדינה יהודית תורנית כראוי לנו, אינני רואה מדוע לא תישמר זכות זו . אינני מכיר אמנם מקורות בעד או נגד, אך התחושה הראשונית שלי אומרת שמנהיגות יהודית, מנהיגות העולה מן העם ופועלת איתו ולמענו, אמורה להיות קשובה לו ולחפוץ בדו-שיח עימו, דבר שמתנהל, בין היתר, באמצעות המחאה וההפגנה.
אינני יודע לומר כמובן כיצד יראה המשטר התורני האמור, אך אין לי ספק שהוא יהיה משטר צדק וברוח התקופה, ואם היותו כולו מושתת על אדני תורת ישראל - ודווקא מתוך כך - הוא ידע גם לקחת כמה וכמה אלמנטים חיוביים שפיתחה הדמוקרטיה המערבית ולשלבם כראוי. זכות המחאה וההפגנה האזרחית נראית לי כאחד מהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
