ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
א] החג הראשון מתאפיין בסיפור יציאת מצרים ובליל הסדר שמהלכו הייחודי מתווה לנו את הדרך שעשה עם ישראל בכל הדורות. הסדר הוא סמל לעקשנות של האמונה של העם היהודי, אמונה באלוקינו ובעתידנו, בהיסטוריה שלנו ובאבותינו. הסדר מחזק בתוכנו את אמונת היסוד היהודית שאבות אבותינו לא היו שקרנים ושמסורת הדורות ממצרים ועד ימינו היא אמיתית ושרירה ורלוונטית לכל מקום ולכל זמן. נצחיות המילים שאנחנו אומרים והטקסים שאנחנו עורכים בליל הסדר מחזקת עוד יותר את האמונה הפנימית שלנו ומעניקים לנו תקווה לעתיד למרות כל הסכנות והבעיות שניצבות בפנינו היום. יש לנו אמונה פנימית עזה שהדור הצעיר שיושב היום בשולחן הסדר שלנו יערוך בתורו את שולחן הסדר שלו ובכך יבטיח את הקיום ואת הרציפות של העם היהודי. בעצם הבאת ילדים יהודים לעולם יש הכרזה על האמונה בעתידנו ועל הביטחון בנצחיותו של העם היהודי. הזיכרון החי של אירוע שהתרחש לעמנו לפני 3,323 שנה מחזק את הביטחון ומעמיק את הנחישות שלנו להמשיך ולהצליח ויהיו המכשולים שקמים בפנינו בלי הרף, יהיו אשר יהיו. זאת, יותר מכל דבר אחר, היא המתנה ששולחן הסדר וחג הפסח מעניקים לנו.
ב] ימי חול המועד של פסח מסמלים את היכולת של היהודים ושל התורה להתייחס למעשי החולין של החיים ושל העולם בכבוד מיוחד ולמלא אותם קדושה. אני זוכר שאחת מבנותיי עבדה פעם כחשבת בחברת ביטוח אמריקנית גדולה. החברה הרשתה לה, ברוב חסדה, להיעדר מהעבודה בחגים היהודיים. אך היא מעולם לא הצליחה להסביר להם לשביעות רצונם למה בחול המועד היא יכולה לבוא למשרד ולעשות מה שצריך להתבצע באותו היום. העולם מבין שיכולים להיות ימים קדושים וימים שאינם קדושים. אולם הוא מתקשה להבין איך יום יכול להיות קדוש ובו בזמן לא לגמרי קדוש. מחג הפסח אנו למדים שאנחנו צריכים לקדש את החול, את הפעילויות השגרתיות של חיי היומיום. הנסיעות והטיולים, הארוחות והביקורים בימי חול המועד שונים בטיבם ובאווירתם מאלה שמהם אנחנו נהנים בימים אחרים בשנה. העובדה שאנחנו עדיין אוכלים מצות במקרים האלה רק מדגישה את הייחוד של ימי חול המועד. היא מזכירה לנו את הסיבה ליציאת מצרים ואת תכלית החירות שלנו - להיות עם סגולה, ממלכת כהנים וגוי קדוש.
ג] היום האחרון של פסח מציין את הגאולה הניסית מצבאו של פרעה בים סוף. הפעמים שבהם עם ישראל היה על סף הכחדה, לכאורה, לאורך ההיסטוריה הארוכה שלנו, הם רבים מספור. סבלנו השמדה חלקית ואבדות כבדות, אך מעולם לא תבוסה או חורבן מלא. מפרעה, עמלק, הפלשתים, האשורים, הבבלים, היוונים, הרומאים, הביזנטים, הנוצרים, המוסלמים, הגרמנים, הסובייטים, הערבים ועד כמה ארגונים לא ממשלתיים בימינו, היו רבים שניסו להשמיד את העם היהודי. העולם נוטר לנו טינה על השונות שלנו, וכאשר אנחנו מתבוללים, שונאים אותנו אף יותר. עם זאת, בכל פעם שנראה שמסך ההיסטוריה עומד לרדת עלינו לתמיד, קורה משהו בלתי צפוי, והעם היהודי מתאושש, ניצל ומתחדש.
הדרמה של ההצלה של בני ישראל בים סוף חוזרת על עצמה בצורות שונות לאורך ההיסטוריה של האנושות פעם אחר פעם. רבים אמנם מעלים תהיות בעניין תופעה חריגה ומוזרה זו, אך טרם נמצאה לה תשובה הגיונית ורציונאלית באמת.
הקב"ה קרע לנו ימים רבים בשלושת אלפי שנות קיומנו. חג הפסח מזכיר לנו את האקסיומה ההיסטורית הבלתי מוסברת הזאת. איכשהו די בעצם ידיעת העובדה הזאת כדי שנהיה מסוגלים להמשיך לבנות ולהצליח, ולא משנה מה אויבינו אומרים או עושים. חג הפסח מזכיר לנו את אמיתות הפסוק "עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום, כי עמנו אל".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.













