ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אבידה ומציאה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מצאתי שטר של מאתיים שקל במכולת, ואז שאל מישהו את הקופאי האם נמצאו שם ארבע מאות שקלים שאולי אבדו לו שם. האם יש חיוב השבה?
תשובה:
א. סכום הכסף הוא סימן (מניין הוי סימן, עיין שו"ע חו"מ סימן רס"ב, ג').
ב. המוצא אבידה שאין בה סימן בחנות, אם נמצא ברחבי החנות ולא על שולחנו של המוכר הרי ששייך למוצא ולא לבעל החנות משום שכיון שדרך האנשים מבחוץ להיכנס ולצאת לחנות, הרי שדין החנות כדין רשות הרבים. (עיין משנה ב"מ דף כ"ו ע"ב, שו"ע חו"מ סימן ר"ס, ה').
ג. אם יש סימן באבידה שנמצאה בחנות, נחלקו הפוסקים: האם הדין במשנה אמור רק בחנות שרוב הקונים שם הם גויים או אפילו בחנות שרוב הקונים הם ישראל. לדעת הרא"ש אפילו ברוב ישראל יש ייאוש בעלים והמוצא אינו צריך להכריז, ולדעת הרמב"ם ברוב ישראל צריך המוצא להכריז כיון שאין ייאוש בעלים.
ד. במקרה שלנו, סכום הכסף הנמצא הוא פחות ממה שאומר המאבד, ולכן לכאורה אינו נחשב סימן. אמנם יש מקום להסתפק שמא שטר זה שנמצא היה חלק מן הסכום שאבד (ניתן לברר ע"י שישאל את המאבד באיזה אופן היו לו הארבע מאות שקל, ואם יאמר שהיו לו ד' שטרות של מאה ש"ח ודאי שאין שטר המאתיים שייך לו). אם אומר שאבד לו שטר של מאתיים מסתבר שהשטר שמצאת אבד לו, וסיכוי קטן שהשטר שמצאת אבד למישהו אחר בדיוק באותו הזמן.
ה. שאלה נוספת שיש לדון בה היא האם אנו אומרים שנחשב שהתייאש למרות שכעת תובע הכסף מן הקופאי. הגמ' (ב"מ כ"ו ע"ב) אומרת שאם אבד מטבע לאדם בחול, ואדם אחר מצא אותו, למרות שאחר כך המוצא רואה שהמאבד חזר עם מסננת לחפש את המטבע בחול, הדין הוא שאינו חייב להחזיר לו כי ברור שהוא התייאש, למרות שממעשיו נראה שלא התייאש אלא שסובר כשם שנפל ממני כך נפל מאחרים ואולי אמצא אחד מהם (וכן נפסק בשו"ע חו"מ רס"ב, י"ד). לכן גם במקרה שלנו, למרות שנראה שלא התייאש שהרי בא לקופאי ושאל אם מישהו מצא ארבע מאות שקל, יש להניח שהתייאש, אך מאידך אולי באמת לא התייאש ואינו דומה לאיבד מטבע בחול ששם סבירות קלושה למצוא המטבע ואילו במקרה שלנו בוודאי שמישהו מצא ויש סיכוי שהוא ישר ויחזיר האבידה, ולכן יש לנו ספק האם התייאש.
ו. גם היכן שאין חובת החזרה מן הדין, יש להחזיר לפנים משורת הדין.
מסקנה למעשה:
1. לברר שבאמת איבד שטר של מאתיים שקל (לשאול אותו בצורה סתמית כיצד היו השטרות שאיבד ולא באופן שיוכל להבין שמצאת שטר של מאתיים שקל).
2. אם אומר שאבד לו שטר של מאתיים שקל מאחר וישנו ספק האם התייאש, יש לנהוג לפנים משורת הדין ולתת לו את השטר. אם כבר הלך ואין אפשרות לאתרו אתה רשאי להשתמש בכסף, אך תרשום לעצמך לזיכרון שמצאת מאתיים ש"ח כדי שאם יבוא המאבד תזכור לתת לו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
