ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אבידה ומציאה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרמב"ם כותב (בפרק ט"ו מהלכות גזילה ואבידה הלכה א'): "אפילו נסתפק לו הדבר ולא ידע אם דבר זה אבוד או מונח הרי זה לא יגע בו, ואם עבר ונטלו אסור לו להחזירו לשם, ואם היה דבר שאין בו סימן זכה בו ואינו חייב להחזירו". ותמהים עליו כולם - איך זכה בו, הרי זה ייאוש שלא מדעת וקיימא לן דלא הוי ייאוש! ותירץ מרן רבי יוסף קארו בכסף משנה, שלא אמר אביי אלא שאסור ליטול, "אבל אם עבר ונטלם זכה בהם, דכיון שהם בידו ואינו יודע למי יחזירם שהרי אין בהם סימן, ולמקום שנטלם אין לו להחזירם, ממילא זכה בהם, דאין לנו לומר שיעמדו עד שיבוא אליהו אלא היכא דאיתמר הכי בהדיא". וכן כתב בבית יוסף. שאלתי, מאחר ובסימן ר"ס בחושן משפט פסק השו"ע כדברי הרמב"ם, האם אפשר להגיד שלדעת השו"ע אסור לגעת בחפץ בלי סימן, ואם לקחתי הוא שלי?
תשובה:
אכן כדבריך, השו"ע העתיק להלכה את דעת הרמב"ם בסימן ר"ס סעיפים ט'-י', וזו לשונו "...ואם עבר ונטלו אסור לו להחזירו לשם. ואם היה דבר שאין בו סימן, זכה בו ואינו חייב להחזירו". וודאי השו"ע הבין בלשון הרמב"ם "זכה בו", שיכול לקחתו לעצמו לגמרי, וכן פסק להלכה.
רבים תמהו על הרמב"ם שהרי הוי ייאוש שלא מדעת והמוצא אינו יכול לזכות בו אף אם יתייאש הבעלים אחר כך, וא"כ כיצד יזכה בו? אלא צריך לומר בו שיהא מונח, וכן דעת רוב הראשונים וכן פסק הרמ"א.
אולם נתיבות המשפט (ס"ק י"ג) מבאר שהרמב"ם סובר כך רק כאן כי מדובר שהניח במקום שמשתמר קצת ועשוי לנוד למקום שאינו משומר כלל (כגון, גוזלות שיכולים לדדות), ובהיות הבעלים יודע כל זאת, תולים אנו שבודאי שכחם אחר שהניחם והתייאש, ולכן כשהמוצא נוטלם אחר כך הוי כבר לאחר ייאוש.
אמנם יש לדעת שהש"ך (ס"ק כ"ו) שם חולק בזה בהבנת הרמב"ם, וסובר שאינו זוכה בו לגמרי אלא "כל זמן שלא נתברר של מי הוא יוכל המוצא לעשות בו מה שירצה", כלומר יש היתר להשתמש בחפץ כל עוד לא מתברר שיש לו בעלים או שאין מי שתובעו, אולם אין זו זכיה גמורה, וברגע שיבואו הבעלים יצטרך להחזיר לו את החפץ.
לסיכום, דעת השו"ע בפשטות שזוכה בחפץ לגמרי, ואינו מחלק בין דבר שעשוי לנוד ממקומו לאינו עשוי (ולא כנתיבות המשפט), כמו כן משמע שזוכה בו לגמרי ואף אם ימצאו אחר כך הבעלים אינו חייב להחזיר מן הדין (ולא כש"ך), אלא רק לפנים משורת הדין.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












