ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- שכירות דירה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
בדירה מושכרת חל פיצוץ בצינור מים תת קרקעי. בחוזה כתוב שבעל הבית משלם על נזקים שהזמן גרמם. כמו כן כתוב כי על הדייר להודיע לבעל הבית על הנזקים כדי שיוכל לתקן. מאחר והפיצוץ אירע מחוץ לבית, לא הכיר בו השוכר עד שהגיעו לקרוא את שעון המים. ברגע שנודע לו, הודיע לבעל הבית שתיקן את הנזק מיד, בלי להשתהות. הנזק של בזבוז המים היה מאד גדול (אלפי שקלים), מי צריך לשלם את הנזק?
תשובה:
מלשון השאלה עולה כי המשכיר תיקן את הנזילה כמוסכם בחוזה, והשאלה היא האם ניתן לחייבו גם על נזק חשבון המים. ובכן, ראשית יש לדעת שהמים שבוזבזו הם ממון השוכר, משום שמרגע שעברו את המונה השוכר מחויב לחברת מקורות, ולכן הוא מוגדר כאן כניזק. הדרך היחידה לחייב את המשכיר היא לחזור לחוזה השכירות ולבדוק האם מוזכר שם בפירוש שעל המשכיר לשלם על נזק כזה. אם לא מוזכר בפירוש לא ניתן לחייבו, ואף אם יש לשון לא ברורה או ספק כיצד לפרש את הנאמר בחוזה לא ניתן לחייבו משום הכלל "ידו של בעל השטר על התחתונה". ורש"י מבאר: "יד בעל השטר על התחתונה"- כל המוציא שטר על המוחזק בדבר, מה שמפורש בשטר יכול לתבוע עליו ואם השטר סתום מורידים אותו לפחות שבמשמעות השטר".
הכוונה היא, שהרוצה על ידי השטר (החוזה) להוציא תשלום מן הצד השני במקרים שיש להסתפק בהם מה הוסכם בשטר אינו יכול לעשות כן וידו על התחתונה. דין זה בנוי על יסוד הכלל הבסיסי בדיני ממונות "דין המוחזק", שהמוציא מחברו עליו הראיה.
מסקנה: השוכר צריך לשאת בתשלום.
מקורות:
רש"י מסכת כתובות דף פ"ג ע"ב ד"ה יד, מסכת בבא בתרא דף קס"ו-קס"ז, שו"ע חושן משפט סימן מ"ב סעיפים ה', ז'-ט', מסכת בבא מציעא דף ב' ע"ב (לגבי הכלל המוציא מחברו).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
