ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"רבי חנינא בן גמליאל אומר: לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים חלוקין באבני אפוד, אלא כדרך שחלוקין בחומש שני" (לו ע"א ע"ב).
מסביר רש"י במקום : "לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים - כלומר לא כדרך שסדורים בחומש הפקודים הוא ספר וידבר שנסדרו בראשו אלה שמות האנשים אשר יעמדו וגו' (במדבר א). בחומש שני - בתחילת ואלה שמות ראובן שמעון לוי ויהודה ויששכר וזבולון באחד מהן בשני בנימין דן ונפתלי גד ואשר ויוסף".
מצינו אם כן שלש שמות לחומש הרביעי: ספר הפקודים, ספר וידבר וספר במדבר. השם שבחר התנא "חומש הפקודים" בודאי קשור לשני המפקדים המופיעים בספר, הראשון בתחילת פרשת במדבר, המתוארך לראשית השנה השניה ליציאת מצרים, והשני המופיע בפרשת פנחס שנערך לפני הכניסה לארץ, ואם כך הוא מבטא את היותם נושא מרכזי בספר. השם "חומש וידבר" הוא כנראה "שם טכני" המבוסס על המלה הראשונה בספר. אבל יש לנסות להבין את פשר השם "חומש במדבר" ולבדוק האם יש לו משמעות מיוחדת. מדברי כמה מגדולי ישראל נראה שאכן כך הוא הדבר.
הרמב"ן בפתיחה לספר כותב :"כולו במצות עשה שנצטוו בהם בעמדם במדבר ובניסים הנעשים להם...".
גם בהקדמת האברבנאל מצינו "בא הספר הרביעי לספר סדר הנהגת העם איך היה במדבר..."
ובהמשך דבריו שם גם מודגש "כל תלאותיהם בהיותם במדבר...".
ננסה לעמוד בקצרה על טבעו של המדבר והיחס אליו מצד הקב"ה ועם ישראל.
בפרק כ פס' ה מתלונן העם "ולמה העליתנו אל המקום הרע הזה" ובדברים פרק ח פס' טו מוגדר הוא "במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים". גם בפרשת האזינו מצאנו "ימצאהו בארץ מדבר בתוהו ילל ישמן". מצד שני דווקא במדבר ניתנה התורה וכך מסבירים חז"ל במדרש "אמר הקב"ה זה המדבר טוב מכל המדינות כאן אני בונה לי אכסניא" (תנחומא במדבר ב).
צריך להסביר כי אמנם התורה ניתנה על מנת שיקיימוה במקום ישוב בארץ ישראל. נתינתה לעומת זה הייתה צריכה להיות דווקא במדבר. חז"ל קבעו "לא נתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן שלא היה להם צורך לא למלאכה ולא לסחורה" (תנחומא פרשת בשלח סימן כ).
על הפסוק "המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה" (ירמיה ב' לא) דורשים חז"ל :
"...אמר הקב"ה לישראל על שאמרתם למשה למה העליתנו ממצרים להמית במדבר וכי כמדבר הייתי לישראל וכי כמדבר עשיתי עמהם בנוהג שבעולם מלך בשר ודם שיצא למדבר שמא מוצא הוא שם שלוה כשם שהיה מוצא בפלטין או אכילה או שתייה ואתם.. שהרביצם כדרכי המלכים רבוצין על מטותיהם ... שבזכות משה הייתם אוכלים את המן ... ובזכות אהרן הקפתי אתכם בענני כבוד ... והבאר בזכות מרים" (במדבר רבה פרשה א ד"א וידבר).
כלומר המדבר הנראה במבט אנושי כמקום "מקום רע" יכול להפוך ברצון ד' ל"אכסניה של הקב"ה" הדבר תלוי בדרגתינו.
חז"ל אמרו על הפסוק "מי זאת עלה מן המדבר" (שיר השירים ג' ו): "עילויה מן המדבר, סילוקה מן המדבר, מיתתה מן המדבר" (שיר השירים רבה פרשה ג ד"ה מי). המלה "עולה" מתפרשת לשני צדדים גם כהתעלות וכהתרוממות וגם כהסתלקות. (עיין גם קונקודנציה חדשה שורש ע.ל.ה). את השהות במדבר יש לנצל לסילוק ההנהגות הפסולות שרכשו במצרים, וגם להתעלות בקיום התורה כהכנה לדורות, יש לנצל את הקמת המשכן שיסודו במדבר כיסוד למקדש ד' בארץ ישראל, לדורות. כך גם יידרש הפסוק "במדבר הזה יתמו ושם ימתו" (במדבר י"ד לה) יתמו -מלשון תמימות ושלמות, ימתו -בבחינת יפטרו מהמטען השלילי אותו רכשו במצרים.
אנו שלא זכינו להתארח ב"אכסניית המדבר" נתפלל שנזכה להנות ממעלותיה של ארץ ישראל ולהגיע בה לשלמות הנכספת.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
