ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
ההיסטוריה האנושית כולה זרועה מהפכות פופוליסטיות, כאלה שהביאו בעקבותיהן דיכוי ועריצות שהיו לא פעם חמורים יותר מאלה של המשטר שקדם להן ושבגין הביקורת עליו התרחשה המהפכה עצמה. המהפכה הצרפתית והמהפכה הרוסית הן רק שתי דוגמאות לאמת היסטורית מרה זו. נראה שגם "האביב הערבי" שאנחנו רואים היום עלול להסתיים באסון דומה.
בתנ"ך אנחנו קוראים על המרד של ירבעם ברחבעם בשם הצדק והדמוקרטיה, מרד שמוליד בסופו רק עריצות, עבודת אלילים ופילוג של העם היהודי לשתי ממלכות יריבות. מעניין לציין שהמשטרים העריצים ביותר בוחרים לעצמם שמות נכבדים ביותר ותארים מחמיאים לרוב.
בעולמנו היום, בכל פעם שרואים ארץ שמפרסמת את עצמה כ"רפובליקה עממית", אפשר לדעת בוודאות שמדובר ברודנות עריצה. זאת גם הדרך היחידה לראות את הפרחת הסיסמאות של קורח ואת מילותיו היפות. האסון האמיתי טמון בכך שקורח משכנע את עצמו ואת עדתו שהמטרה שלהם צודקת ונשאר עיוור לעובדה ששאפתנותו העזה היא המניע האמיתי מאחורי כל התקרית הזאת.
העדפתו של אדם את טובת הזולת על פני טובתו האישית היא מצרך נדיר בעולמנו. משום כך אנשים צריכים תמיד לנסות לבחון את עצמם בכנות ולהודות בפני עצמם במניעים האמיתיים שלהם. שאפתנות ממוקדת שמכוונת לקידום מטרות לגיטימיות היא חלק מהמסורת היהודית. אך שאפתנות שלוחת רסן שיכולה להרוס אנשים אחרים היא בוודאי מחוץ לתחום ההתנהגות התורנית.
כדי ליצור ולחדש תמיד יש צורך בשאפתנות אישית ובתקווה. אך שאיפה להרוס את הזולת, לדרוך על גוויות כדי להגיע לצמרת, היא תופעה הרסנית לכל הנוגעים בדבר. האמירה המפורסמת של הלל "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני?!" מבטאת יפה את האיזון הדרוש בין שאפתנות נחוצה לשאפתנות הרסנית, איזון שמקבל ביטוי באיסורים על לשון הרע ועל פגיעה בזולת.
מסופר שכאשר רבי יצחק מאיר אלתר (בעל "חידושי הרי"ם"), מייסד שושלת חסידות גור, עוד היה תלמיד צעיר, הוא חיבר פירוש לחלק מסוים בשולחן ערוך. הוא קיבל שבחים גדולים על יצירתו, ורבנים גדולים אפילו אמרו לו שהפירוש שלו יאפיל על הפירוש של הש"ך (הרב שבתי כהן) לאותו חלק בשולחן ערוך.
הוא מעולם לא פרסם את פירושו מפני שסבור היה שהש"ך (שכבר הלך לעולמו) ייפגע מכך שהפירוש החדש יחליף את פירושו. עד כדי כך צריך אדם להרחיק לכת כדי לרסן את השאפתנות שיש בו, תכונה שאפילו אצל תלמידי חכמים גדולים ואנשים כמו קורח עלולה להמיט על אדם חורבן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
