ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
השבוע נעסוק בקבוצות המכונות ה"אליטות", המובילות בשנים האחרונות מגמה רוחנית, שבה היחיד הופך להיות המרכז והקבוצה הדתית האתנית או הלאומית, נדחקת לשולים. זכויות הפרט דוחות את החובות כלפי הציבור, ויחודו של כל אחד מודגש, לא רק כחלק מפסיפס רחב, שחובה להשתלב בו, אלא יותר במשמעות של "בשבילי העולם נברא". במצב זה, ברור שקבלת מרות של 'סמכות על', בין אם מדובר במנהיגות פוליטית ובין אם מדובר במנהיגות רוחנית, איננה דבר המובן מאליו.
מי שיבחן את הדברים לעומק יבין שזה מה שמסתתר מאחורי רבות מן "החדשות".
בפרשיות האחרונות מצאנו ,פעמיים לפחות, ערעור על מנהיגותו של משה. בפרשת בהעלותך נתקלנו באלדד ומידד, המתנבאים במחנה, ללא קבלת רשות ממשה. תגובתו של יהושע, יד ימינו, נחרצת "אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם" (י"א כח). משה משיב בכיוון מנוגד: "וּמִי יִתֵּן כָּל-עַם יְדֹוָד נְבִיאִים כִּי יִתֵּן יְדֹוָד אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם" (שם כט).
בפרשתנו - פרשת קרח, האליטות = קרח.
כך לימדונו חכמים כי קורח היה שייך ל"אליטות":
• "אמרו חכמים, חכם גדול היה קרח ומטועני הארון" (במדבר רבה פ' יח ג)
• ומאתיים וחמישים "נשיאי העדה" המכונים גם בכתוב: "קריאי מועד אנשי שם" (ט"ז ב) ובלשון חכמים: "ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים" - מיוחדים שבעדה
• "קראי מועד" - שהיו יודעים לעבר שנים ולקבוע חדשים
• "אנשי שם" - שהיה להם שם בכל העולם" (סנהדרין קי ע"א)
כל אלה ובראשם קרח, ערערו על סמכות משה ואהרון, בטענת: "רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים". כלומר, אין צורך בהנהגה שלכם, משה ואהרון, כל יחיד יכול להנהיג את עצמו בדרכו המיוחדת.
הפעם תגובת משה שונה לחלוטין!
בשלב ראשון: "בֹּקֶר וְיֹדַע יְדֹוָד אֶת-אֲשֶׁר-לוֹ" (ט"ז ה)
בשלב שני: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי יְדֹוָד שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי לֹא מִלִּבִּי: אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא יְדֹוָד שְׁלָחָנִי: וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא יְדֹוָד וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת יְדֹוָד" (ט"ז כח-ל).
מה ההבדל בין שני המקרים? בפעם הראשונה משה עצמו מתפלל "מי יתן כל עם ד'נביאים" ובפעם השניה משה מגיב כל כך בחריפות על הטענה "כי כל העדה כלם קדשים".
יתכן ויש להבחין בין שתי אפשרויות. היהדות כולה, כמעט, מבוססת על קבלת מרות וסמכות היונקת משלשלת הקבלה. מצב זה מעניק יתרון אדיר למבוגר ובעיקר לחכם ומכפיפה אליהם את התלמיד והצעיר. תהליך המבטיח את המשך המסורת שהיא כל כך הכרחית, בעיקר בתחום ההלכה, בה אסור לתלמיד לומר "מה שלא שמע מרבו". על כן, "שימוש" תלמיד חכם, הוא תנאי הכרחי בקבלת רשות להורות.
הנבואה, לעומת זאת, מבוססת על אינדיבידואליות ומעולם לא נמסרה לקבוצה. הנבואה הינה דבר ד' המתגלה דרך היחיד בבחינת: "אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד" (סנהדרין פט ע"א). הדרך להשגת הנבואה עוברת כנראה דרך חיפוש ומימוש עצמי במסלול של טהרה, המביאה לידי קדושה, המביאה לידי רוח הקודש. אין הכרח בשלשלת קבלה ומסורת בנבואה, ההפך הוא הנכון, כיוון שהנבואה עוסקת בחדש ובמתחדש, ולא בקבוע ובישן. (אומנם הדרך היותר נפוצה להתכונן לנבואה הייתה על ידי הסתפחות לחבורת בני נביאים, שכנראה נתמכה בידי נביאים שכבר הוסמכו). ממילא אין בהתנבאותם של אלדד ומידד, ללא רשות וידיעת משה, בבחינת ערעור על סמכותו או על המסורת הכל כך הכרחית בשמירת היהדות לדורי דורות, מה שאין כן בעניין קרח ועדתו.
הבה נתפלל כי נזכה להתפתחות הפרט,
יהי רצון שנתקרב למצב בו רבים וטובים יזכו לעבוד את הקב"ה גם בדרכם המיוחדת.
האליטות יזכו לשמור על ייחודו של כל יחיד ויחיד, מתוך מחוייבות עמוקה לכלל
וגם תוך נאמנות לדרך המקובלת מדורי דורות, בלי לנטוש ח"ו את דרך האבות והאמהות.
רבים וטובים יחדשו חידושים בבחינת: "מה שאוזן עדיין לא שמעה"
בנוסף לדברים שעונים לדרישה של: "הוציא מפיו רק מה שקיבל מרבו".
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד אמונה?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
