ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ההפטרה: "וישלח יהושע" (יהושע, ב, א).
במנחה פרקי אבות: פרק ב'
שבת פרשת קרח
ההפטרה: "ויאמר שמואל" (שמואל א' יא, יד).
ענג שבת (308)
הרב בועז הוטרר
2 - זכות הציבור לדעת
3 - דיני השבוע ומנהגיו- פרשות שלח קרח
4 - "מזמור שיר ליום השבת"
טען עוד
המולד : ליל שישי שעה 2, 56 דקות ו-11 חלקים.
ראש חודש תמוז יהיה ביום שבת קודש ולמחרתו ביום הראשון, הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה - אומרים ולמחרתו.
לא אומרים אב הרחמים ולא מזכירים נשמות.
במנחה פרקי אבות : פרק ג'
יום חמישי, כ"ח בסיון , המתענים בערב ראש חודש מתענים ביום זה. אומרים יום כיפור קטן במנחה. אומרים תחנון.
ברכת החודש
מנהג קדמונים, בשבת שלפני ראש חודש, לברך את החודש הבא עלינו לטובה, להודיע אימתי יחול ראש חודש, כדי שיזהרו ישראל הקיום הלכות החודש (משנה ברורה תיז, א). אמנם אין בכך חובה, שברכת החודש הינה ברכה שהזמן גרמא, אבל גם הנשים נוהגות לומר ברכת החודש, שהרי ברכה זו היא בקשת רחמים ומתוך כך יזהרו גם הן בהלכות החודש. "אמר ר' יוסי: 'מימי לא התפללתי מוסף כל זמן שלא ידעתי אימתי ראש חודש' " (תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פ"ה ה"ג),
ולמחרתו בברכת החודש
מן התורה אין ראש חודש אלא יום אחד בלבד - הראשון לחודש החדש. שני ימי ראש חודש, יום השני עיקר ויום הראשון אינו בא אלא מן הספק, שהיה בזמנו, כשחיכו לעדי החודש. משום כך נמנה יום ראשון של ראש חודש עם החודש שעבר (ל' בחודש שעבר), ורק מיום ראש החודש השני מתחילים למנות את החודש שנכנס. לכן, אין להוסיף את המילה "ולמחרתו" בברכת החודש. ראה: כצאן יוסף, ספר מנהגים. מופיע גם בסידור ווילנא. גם בלוח "דבר בעתו", שער זמנים בעתם. ראה גם בלוח לארץ ישראל של טוקצינסקי. בלוח כולל חב"ד, וכן בלוחות אחרים, המתבססים על המנהג וההלכה לא מופיעה המילה "ולמחרתו". ברם, כשמברכים לשבת קודש הבא ויום הראשון שלאחריו, בשבת כזו מכריז ש"ץ 'למחרתו' ביום הראשון" כדי לשלול את יום ראשון הסמוך לברכת החודש, כדי שלא יבואו לכלל טעות, שראש חודש הוא ביום ראשון הקרוב. כך כתוב ב"נוהג כצאן יוסף". מופיע גם בסידור ווילנא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
