ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- גזילה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
לאחרונה שמתי לב שיש על הרצפה ברחובות פרסומות כאלה קטנות (דפים קטנים מקרטון צבעוני) של חברות של מסג'. בדפים מצולמת אישה לא צנועה, בבגדים לא צנועים ובעמידה לא צנועה, בלשון המעטה.
א. האם מותר לי, כשאני רואה את זה, להרים את זה ולזרוק לפח?
ב. האם זה מצווה?
ג. האם זה אסור (כי זה גוזל להם את הפרנסה)?
תשובה:
א. מה שזרוק על הרצפה הוא הפקר גמור ומצד דיני ממונות אין איסור לזרוק לפח.
ב. אפילו לגבי מה שאינו בגדר הפקר ישנה מצוה לבער ולסלק דברים העשויים לעבירות, וכל שכן מראות לא צנועים המכשילים את הרבים. אגב, דבר זה נכון אף אם נגרם לבעלים של הדבר הפסד מכך שאתה משליך את התמונות שלו לאשפה, מכל מקום אתה מקיים מצוה של "לאפרושי מאיסורא" (הפרשה מאיסור), וכמו שיבואר לפנינו.
לפי חלק מהשיטות חובת ההפרשה מאיסור הינה מדרבנן וסמכוה על הלאו של "לפני עיור לא תתן מכשול", ויש אומרים שמן התורה מחויב להפריש חברו מאיסור ויסודו ממצות הוכח תוכיח. חובת ההפרשה היא בין מאיסורי תורה בין מאיסורי דרבנן (נחלת צבי יו"ד סימן ש"ג). הגמרא במס' ברכות (דף כ ע"א) אומרת שאדם הלבוש כלאיים מותר לקרוע את הבגד מעליו כדי להפרישו מאיסור, והפוסקים למדו מכך שמותר להפסיד את ממון החוטא כדי להפרישו מאיסור. עוד עולה מן הגמרא שאין בזה משום בל תשחית, וגם נראה שאינו צריך לשלם את הנזק. הדברים הובאו להלכה בשולחן ערוך יו"ד סימן ש"ג. לכן, אף בנידון שלנו נראה שמן הדין מותר לזרוק לפח למרות שיגרם הפסד ממוני לבעל הפרסומות הלא צנועות, כל שכן נכון הדבר כאשר מדובר כאן בהפקר.
ג. כמובן, אם יש חשש שתסתבך ותינזק מפעולה מעין זו אתה פטור ממצות ההפרשה מאיסור. הדבר מוזכר ברמ"א (יו"ד קנ"ז, א'), שכתב "ואם יוכל להציל עצמו בכל אשר לו, צריך ליתן הכל ולא יעבור לא תעשה. ובמקום שאמרו: כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפס באותו עון, מכל מקום בדבר שיש חשש סכנה אין צריך להוציא ממונו על זה". אמנם דעת המהרשד"ם (יו"ד סימן ר"ד) שאדם חייב להוציא ממון על מצות ההפרשה מאיסור, אך לדעת הפוסקים האחרים אינו צריך. האמרי בינה (חו"מ דיני דיינים סימן י"ט) מבאר את דברי הרמ"א מדוע אין צריך להוציא מממונו על מצות התוכחה, משום שאמנם אדם חייב לתת כל ממונו שלא לעבור על לא תעשה במה שמוטל על גופו, אך לא במה שמוטל על חברו, בזה אין צריך לבזבז את ממונו להציל את חברו כיון שהוא לא גרם לזה והעבירה אינה באה עליו אישית.
אך למעשה, נראה שאולי עדיף שלא תטרח להתכופף ולאסוף את כל הפרסומות מהרצפה משום שבינתיים אתה נאלץ להיחשף בעצמך למראות הלא צנועים, ואין אומרים לאדם שיחטא בשביל שיזכה חברו (שבת דף ד' ע"א). לכן, נראה שכדאי שתתעלם ותמשיך בדרכך.
הערה חשובה: יש להעיר שיש לשאול רב בכל מקרה לגופו, כי לא יתכן שכל אדם יחליט על דעת עצמו שפירסום זה או אחר יש לבערו מן העולם.
מקורות נוספים לעיון:
שערי שלום (דיני לפני עיור לא תתן מכשול) שער אחד עשר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
