ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- גזילה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
לאחרונה שמתי לב שיש על הרצפה ברחובות פרסומות כאלה קטנות (דפים קטנים מקרטון צבעוני) של חברות של מסג'. בדפים מצולמת אישה לא צנועה, בבגדים לא צנועים ובעמידה לא צנועה, בלשון המעטה.
א. האם מותר לי, כשאני רואה את זה, להרים את זה ולזרוק לפח?
ב. האם זה מצווה?
ג. האם זה אסור (כי זה גוזל להם את הפרנסה)?
תשובה:
א. מה שזרוק על הרצפה הוא הפקר גמור ומצד דיני ממונות אין איסור לזרוק לפח.
ב. אפילו לגבי מה שאינו בגדר הפקר ישנה מצוה לבער ולסלק דברים העשויים לעבירות, וכל שכן מראות לא צנועים המכשילים את הרבים. אגב, דבר זה נכון אף אם נגרם לבעלים של הדבר הפסד מכך שאתה משליך את התמונות שלו לאשפה, מכל מקום אתה מקיים מצוה של "לאפרושי מאיסורא" (הפרשה מאיסור), וכמו שיבואר לפנינו.
לפי חלק מהשיטות חובת ההפרשה מאיסור הינה מדרבנן וסמכוה על הלאו של "לפני עיור לא תתן מכשול", ויש אומרים שמן התורה מחויב להפריש חברו מאיסור ויסודו ממצות הוכח תוכיח. חובת ההפרשה היא בין מאיסורי תורה בין מאיסורי דרבנן (נחלת צבי יו"ד סימן ש"ג). הגמרא במס' ברכות (דף כ ע"א) אומרת שאדם הלבוש כלאיים מותר לקרוע את הבגד מעליו כדי להפרישו מאיסור, והפוסקים למדו מכך שמותר להפסיד את ממון החוטא כדי להפרישו מאיסור. עוד עולה מן הגמרא שאין בזה משום בל תשחית, וגם נראה שאינו צריך לשלם את הנזק. הדברים הובאו להלכה בשולחן ערוך יו"ד סימן ש"ג. לכן, אף בנידון שלנו נראה שמן הדין מותר לזרוק לפח למרות שיגרם הפסד ממוני לבעל הפרסומות הלא צנועות, כל שכן נכון הדבר כאשר מדובר כאן בהפקר.
ג. כמובן, אם יש חשש שתסתבך ותינזק מפעולה מעין זו אתה פטור ממצות ההפרשה מאיסור. הדבר מוזכר ברמ"א (יו"ד קנ"ז, א'), שכתב "ואם יוכל להציל עצמו בכל אשר לו, צריך ליתן הכל ולא יעבור לא תעשה. ובמקום שאמרו: כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפס באותו עון, מכל מקום בדבר שיש חשש סכנה אין צריך להוציא ממונו על זה". אמנם דעת המהרשד"ם (יו"ד סימן ר"ד) שאדם חייב להוציא ממון על מצות ההפרשה מאיסור, אך לדעת הפוסקים האחרים אינו צריך. האמרי בינה (חו"מ דיני דיינים סימן י"ט) מבאר את דברי הרמ"א מדוע אין צריך להוציא מממונו על מצות התוכחה, משום שאמנם אדם חייב לתת כל ממונו שלא לעבור על לא תעשה במה שמוטל על גופו, אך לא במה שמוטל על חברו, בזה אין צריך לבזבז את ממונו להציל את חברו כיון שהוא לא גרם לזה והעבירה אינה באה עליו אישית.
אך למעשה, נראה שאולי עדיף שלא תטרח להתכופף ולאסוף את כל הפרסומות מהרצפה משום שבינתיים אתה נאלץ להיחשף בעצמך למראות הלא צנועים, ואין אומרים לאדם שיחטא בשביל שיזכה חברו (שבת דף ד' ע"א). לכן, נראה שכדאי שתתעלם ותמשיך בדרכך.
הערה חשובה: יש להעיר שיש לשאול רב בכל מקרה לגופו, כי לא יתכן שכל אדם יחליט על דעת עצמו שפירסום זה או אחר יש לבערו מן העולם.
מקורות נוספים לעיון:
שערי שלום (דיני לפני עיור לא תתן מכשול) שער אחד עשר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.













