ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
השוחט לחולה בשבת:
- ר' אחא וי"א רב יצחק בר אבר א"ר – אסור לבריא שהרי אינו ראוי לכסיסה לפני השחיטה.
- רב דימי מנהרדעא – מותר לבריא שהרי גם בשביל כזית בשר לחולה צריך לשחוט את כל הבהמה.
- רב פפא – כשבער"ש היה חולה והבריא מותר לבריא כי הבהמה לא הייתה מוקצה בער"ש.
המבשל לחולה בשבת:
- ר' אחא וי"א רב יצחק בר אבא א"ר – מותר לבריא שהרי הבשר ראוי לכסיסה לפני הבישול, ורב השתיק את התנא ששנה שבשוגג יאכל ובמזיד לא.
- רב דימי מנהרדעא – אסור לבריא, גזירה שמא ירבה בשבילו. ולרב פפא כשקצץ מהמחובר בשבת אסור שהרי בכניסת שבת היה מוקצה.
משנה. א. השוחט (בדיעבד):
1. במגל – כשר. [הגמ' מסבירה שבמגל יד אסור לכתחילה שמא יבוא לשחוט בצד הפגום.]
2. בצור וקנה – כשר. [הגמ מסבירה שהמשנה שנקטה לשון דיעבד היא כרבי שמדובר בתלוש ולבסוף חיברו.] [ הברייתא, בכל שוחטין, בצור, זכוכית, קרומית של קנה – היינו ר' חייא, שמתיר במחובר אפילו לכתחילה.]
ב. הכל שוחטין [בגמ'. הביאור: לדעת רבה (טז'.) הכל בשחיטה (וכל בע"ח טעונים שחיטה) ואפילו עוף ולדעת רבא (יז'.) (שהקשה על רבה וס"ל שהמשנה מתייחסת לדיני השוחטים)- כפשוטו ומה שהוצרך לנקוט דין זה פעמיים: חדא לאתויי כותי וחדא לאתויי ישראל מומר
.
ג. לעולם שוחטין [בגמ'. לדעת רבה (טז'.) ר' ישמעאל היא, שהפס' "כי ירחיב... ואמרת אוכלה בשר" מתיר בשר תאוה (ולרב יוסף המשנה כר' עקיבא והחידוש שלא חוזרים להיתר נחירה) ולדעת רבא (יז'.היינו בין ביום בין בלילה בין בראש הגג בין בראש הספינה.]
ד.בכל שוחטין חוץ מ:מגל קציר,שיני בהמה,ציפורן [בגמ' (יח:) המחוברת בגוף] מפני שהן חונקים [בגמ' (יח.) בשן אחת מותר לשחוט] [לרבא (יז.) מותר גם בצור, זכוכית, קרומית של קנה].
גמ'. רב כהנא: השוחט [בגמ': בדיעבד] בכלי המחובר לקרקע:
- רבי פוסל, הגמ' מעמידה במחובר מעיקרא
- ר' חייא מכשיר, הגמ' מסבירה שאפילו לכתחילה.
ברייתא. בכל שוחטין: בתלוש, במחובר, כשהסכין למעלה וצוואר הבהמה למטה, כשהסכין למטה וצוואר הבהמה למעלה
ברייתא.
א. אופנים ששחיטתו כשרה:
1. השוחט בסכין המחוברת למוכני והגמ' העמידה בגלגל של יוצרי כלי חרס שמסתובב בכח אדם והברייתא שהשוחט במוכני פסולה היינו כשהגלגל מסובבה ע"י זרם מים.
2. השוחט במחובר לקרקע [והגמ' העמידה בתלוש ולבסוף חיברו].
3. נעץ סכין בכותל ושחט בה [והגמ' העמידה במחובר מעיקרו]
ב. היה צור יוצא מן הכותל או קנה עולה מאליו ושחט בו – פסול. ומעמידה הגמ' שמדובר במחובר מעיקרו.
ג.
דף טז'.
השוחט בגלגל:
- בברייתא המכשירה- מדובר בגלגל של יוצרי כלי חרס (שמסתובב בכח אדם) או בגלגל שמסתובב ע"י מים ובכח ראשון וכר' עקיבא שאמר שאם כפת חברו והפנה עליו זרם מים ומת – חייב, שהרי המים נידונים כחיציו והיינו בכח הראשון של זרם המים שנפלו עליו מיד לאחר שפתח את מעבר המים.
- ברייתא הפוסלת- מדובר בגלגל שמסתובב ע"י מים או שמדובר בכח שני (שקשרו במרחק מזרם המים) דהוי גרמא.
רבי רצה ללמוד שהשחיטה צריכה להיות במכשיר תלוש מהפסוק "ויקח את המאכלת", ור' חייא דחה הוכחתו באמרו שהפס' בא להשמיענו זריזותו של אברהם.
רבא, תלוש ולבסוף חיברו:
א. לעניין עבודה זרה: נחשב תלוש, שהרי אמר מר (שטמ"ק: רב) המשתחווה לבית שלו – אסרו, שהרי אם אמר שנחשב למחובר הרי לא היה נאסר שנאמר "אלהיהם על ההרים" ולא ההרים אלהיהם.
ב. לעניין הכשר זרעים: מחלוקת תנאים אם נחשב תלוש או מחובר (עי' לקמן).
ג. לעניין שחיטה: הגמ' (טז':) דחתה ג' נסיונות לפשוט שהוי מחובר או תלוש מג' חלקי הברייתא: 1. היה צור יוצא מן הכותל או שהיה קנה עולה מאליו – שחיטתו פסולה, משום שאפשר להעמידה בכותל מערה (שדינו כקרקע). 2. נעץ סכין בכותל ושחט בה – שחיטתו כשרה. ודוחה הגמ', שאני סכין שאינו מבטלה בכותל. 3. במחובר לקרקע – שחיטתו כשרה, ודחתה הגמ' שהכוונה לסכין שנעצה בכותל שלא מבטלה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי ללכת לקטיף תפוחים בחול המועד וישתדל לא לקטוף יותר ממה שנצרך לו לחג
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
