ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- חולין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
בהמה בחזקת איסור, מקור לדין חזקה
חלק א – המשך חזקת האיסור של הבהמה
א. תזכורת – רב הונא (וכו"ע) – בהמה בחזקת איסור, ואסורה עד שודאי נשחטה כדין.
ולכן – ספק בשחיטה (לא בדק הסימנים) – פסולה.
ב. נמצאה הסכין פגומה אחרי השחיטה -
רב הונא (לשיטתו) – אסורה (שמא הסכין נפגמה לפני חיתוך הסימנים (מהעור)).
רב חסדא – מותרת.
סברת רב חסדא -
A. תולים בעצם (שזה ודאי פוגם , ואילו עור לא ודאי).
קושיא מטבל ומצא עליו חציצה – שלא תולים במה שהתעסק איתו.
B. הספק בסכין , ולא בבהמה (בטבל – הספק באדם, ויש לו חזקת טומאה).
[שתי הבנות: 1. זה תוספת לA (גם בסכין צריך סיבה טובה לתלות הפגימה). 2. זה תירוץ בפני עצמו, ותולים בעצם גם בלי סיבה טובה (יש חזקת כשרות לסכין)]. קושיא – " כל ספק בשחיטה – פסול". לכאורה בא לרבות גם ספק בסכין?
תשובה – בא לרבות ספק שהה/דרס (אפי' שסביר ששחט טוב כהרגלו).
(י: 3+)
C. נפרא מינות לשתי ההבנות:
1. האם רב חסדא מקל דווקא אם חתך אח"כ עצמות –
עד עכשיו הנחנו שצריך לחתוך – מתאים להבנה 1.
עכשיו הגמרא מציעה שמתיר אפילו בלי שחתך עצמות (אלא תולים שנפגמה מהגרגרת ). את הדעה הזו אפשר להבין עדיין לפי שתי ההבנות, יש מחלוקת ראשונים: 1. סביר שפגע בגרגרת. 2. רש"י - פגימה מהגרגרת לא יותר סבירה מהעור, ויש חזקת כשרות לסכין .
(הגמרא פוסקת כרב חסדא – אך רק אם חתך אח"כ עצמות).
2. מעשה שנמצאה סכין פגומה בסוף 13 שחיטות, ורב יוסף פסלן.
כמי?
לרב הונא – כולן פסולות (שמא נפגמה בעור של הראשונה).
לרב חסדא – שתי הבנות (כנ"ל) -
1. רק הראשונה כשירה (כי מניחים שנפגמה מהגרגרת של הראשונה). כולן כשירות (אין סבירות שתיפגם מהגרגרת, אלא זאת רק תלייה כי יש חזקה, ממילא ייתכן שנפגמה מהגרגרת האחרונה)
3. רב כהנא מצריך בדיקה בין שחיטה לשחיטה. שתי הבנות -
1. כרב הונא – שאם פסולה – הראשונה פסולה.
2. כרב חסדא (להבנה 1) – להכשיר את האחרונות.
(ולמרות שבדיקה שלפני שחיטה צריכה חכם – זה רק מפני כבודו).
(י: אמצע)
חלק ב – מקור דין חזקה
המקור: ר' שמואל ב"נ – רי"נ – הכהן מטמא הבית, אפילו שאולי הנגע הצטמצם בינתיים.
קושיית רב אחא ב"י – אולי יצא אחרונית וכן ראה את הצרעת?
תשובות לרב אחא בר יעקב (ודחייתן):
A. תשובות אביי: 1. יציאה אחורית אינה "יציאה". דחייה - יציאת הכהן ביו"כ מקה"ק אחורית . 2. לא יראה אחורי החלון. דחייה - יעשה חלון בדלת (ואין בעיה לעשות חלון מדין בית אפל, כי כבר ראה את הנגע בפנים).
B. ברייתא – הכהן יכול להסגיר את הבית בדיעבד גם מביתו (שם ודאי לא רואה את הנגע).
דחייה – ניתן להעמיד שיש שורה של אנשים שאומרים זה לזה שהנגע עדיין נמצא .
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
