(לג: 10 שורות  מלמטה - לה: באמצע)

א. חולין שנעשו על טהרת הקודש, תרומה

הסוגיא סובבת סביב המשנה בטהרות (ב,ב) – ומדברת על שני נושאים נפרדים שמשולבים זב"ז:
1. הנושא המרכזי באותה משנה - דרגת טומאת גווייה: אדם שאוכל בשר טמא – איזו דרגת טומאה הוא מקבל.
2. הנושא בגללו הבאנו את המשנה - האם אומרים שחולין שנעשו על טהרת הקודש כקודש.

כדי לומר שהאוכל בשר שלישי של חולין עטה"ק נטמא לקודש, צריך לומר:
1. יש מושג של חולין עטה"ק שלישי.
2. חולין אלו יכולים לפסול אותו מקודש -
או – כי ביחס לקודש נחשב טמא (ראשון או שני), ואז הוא שני (לר' יהושע).
או – כי הוא שלישי, ושלישי אסור בקודש (שלישי עושה רביעי).

A. המשנה (טהרות ב,ב) –

a. ברישא – עוסקת באדם שאוכל בשר טמא, שמדרבנן נטמא טומאת גוויה - 
ר"א – מקבל הדרגה של האוכל, ר' יהושע – תמיד נהיה שני (כשאכל שלישי, נהיה שני רק לקודש, אך לא לתרומה).
b. בסיום דברי ר' יהושע – ה"היכי תמצי" של אוכל שלישי – בחולין על טהרת תרומה.

לגבי חולין ע"ט הקודש - יש מחלוקת בהבנת סיום דברי ר' יהושע –

ר' אלעזר – דווקא בתרומה (ואין דבר כזה "על טהרת הקודש", כיוון שאינו מצוי).
עולא – על טהרת תרומה, וכל שכן על טהרת הקודש.

B. דעת רי"ח בחולין ע"ט הקודש בר' יהושע

a. עולא: רבב"ח- רי"ח – אין חולין ע"ט הקודש.

שהרי, לגבי טומאת גוייה, רבה בב"ח-רי"ח הביא את המשך הדיון בין ר"א ור' יהושע:
(מתוך תיאור הדיון (בסוף) מובן שסובר שלר' יהושע אין חולין על טהרת הקודש כלל).

לפי"ז, לגבי חולין ע"ט הקודש -
יוצא שיש שתי סיבות לסיום דברי ר' יהושע "בחולין שנעשו על טהרת תרומה":
1. זה טעם הדין שהאוכל שלישי נעשה שני לקודש – כי ביחס לקודש נחשב טמא ראשון/שני.
אך לא יכול להיות שזה הסיבה העיקרית בגללה אמר זאת, שאם כן ר"א לא היה שואלו.
לכן העיקר זה -
2. זה "היכי תמצי" לשלישי בחולין - שדווקא בחולין על טהרת תרומה, כי אין חולין על טהרת הקודש.
(עולא עצמו חולק כאמור וסובר שיש חולין על טהרת הקודש, ואז או שלא סובר את כל הדיון הנ"ל כלל, או שרק מוחק את המשפט האחרון (וגם חולין ע"ט הקודש נחשב טמא ביחס לקודש, ולכן האוכלו שני ביחס לקודש).

אז שוב – רבב"ח-רי"ח – אין חולין ע"ט הקודש,

b. (לד: 1+) רב אסי-רי"ח – יש (כדעת עולא).
ואז - לר' יהושע נעשה גופו שני לקודש, כי חולין עטה"ק טומאה הן אצל קודש ממש.

C. (לה. באמצע) שיטת רב יצחק (ישב לפני ר"נ) –
האוכל שלישי בחולין עטה"ק לא נפסל לקודש (משמע – יש חולין עטה"ק, אך אינו כקודש ממש אלא בדרגה פחותה).
סברא – שתי הנחות -
1. מי שלא עושה רביעי גם לא פוסל את האוכלו.
2. שלישי עושה רביעי רק ב"קודש מקודש".
(3. רב יצחק לא סובר כרב אסי שגם חולין עטה"ק טמאים ביחס לקודש ממש, ולכן לדעתו לא נטמא לאכילת קודש).

קושיות:
1. רמי בר חמא על הנחה 1 - למה מי שאוכל חולין שלישי של "תרומה עטה"ק" נעשה שני? (הרי אינו "קודש מקודש").
זה מהסיבה דלעיל – שביחס לקודש נחשב טמא כראשון או שני.

[והגמרא מביאה דיון לגבי זה (לה. 4- - לה: 9+) בסעיף ד ].

2. (לה: 9+) רב הונא בר נתן על הנחה 2 – ברייתא שבה מפורש ששלישי בחולין שנעשו עטה"ק מטמא אוכל קודש להיות רביעי.

תשובה – זאת מחלוקת תנאים - חולין שנעשו עטה"ק –
ת"ק- חולין גמורים,
ר' אלעזר ב"צ – הם נטמאים כמו תרומה, וממילא שלישי שלהם נפסל אך לא מטמא רביעי – רב יצחק.

ב. (לד: באמצע) חולין על טהרת תרומה או תרומה עצמה

A. עולא - אוכל שלישי בחולין ע"ט תרומה – נפסל מלאכול תרומה.
1. מה החידוש? (הרי ר' יהושע כבר אמר שבאוכל שלישי הנ"ל נעשה שני לעניין קודש ולא שני לעניין תרומה, ונדייק שלתרומה נעשה שלישי (פסול לתרומה).
תשובה – הדיוק מר' יהושע לא מוכרח, כי יתכן שלגבי תרומה לא נעשה אפילו שלישי. (למה?)
2. איתיביה רב המנונא – "שלישי (בחולין ע"ט תרומה, אינו מטמא תרומה ולכן) נאכל בנזיד הדמע (אפשר לערבב בו תבלין תרומה). – ואם נפסל לתרומה, איך יתכן שגורמים לו לאכול תרומה בטומאה?
תשובה - מדובר שאין בתרומה כזית בכדי אכילת פרס ולכן מותר.

B. (לה. 1+) ר' יונתן – רבי – גם אוכל שלישי של תרומה עצמה – הדין כנ"ל לגבי תרומה (שנחשב שלישי, ומותר לגעת בתרומה אך נפסל באכילה).
וצריך את עולא (ע"ט תרומה) וצריך את ר' יונתן (תרומה ממש) – כי היינו חושבים להקל יותר ב"על טהרת" ולהחמיר יותר בתרומה ממש.

ג. חולין ע"ט תרומה – טומאה אצל קודש
(לה. 4- - לה: 9+)

משנה בחגיגה (יח:) – כל דרגת שמירה חוששת לדרגה שמתחתיה שהיא מדרס (אב) – פרושים חוששים לשל עם הארץ, אוכלי תרומה לשל פרושים, ואוכלי קודש לשל אוכלי תרומה.

קושיות:
1. דחיית רבא – אולי החמירו דווקא במדרס שזה מצוי, אבל בפירות לא החמירו?
(ואילו רב יצחק, וכן ר' יהושע לעיל לפי רבב"ח סוברים שגם בפירות).
2. רבי ירמיה מדפתי – במשנה אחרת בחגיגה (כב:) -
[הקדמה – עמ"ה נאמן לעניין קודש אך לא לעניין תרומה] – אם מתוך חבית יין של תרומה, אמר שהקדיש רבע, כיון שנאמן שהרבע טהור נאמן גם על שאר התרומה.

והרי היחס לקודש – נחשב כאילו לא שמר על התרומה, אז למה התרומה לא מטמאת את הקודש?
תשובה – כאן זה יוצא דופן, שכיון שחז"ל תיקנו להאמין לו לקודש, תקנו שנאמין גם לכל מה שמחובר לקודש.