ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בהמשך פרשתינו אנו מצווים להפריש בנוסף על התרומה הגדולה לכהן ומעשר ראשון ללוי, גם מעשר שני שאותו אוכלים בירושלים בקדושה וטהרה.
מצוה זו מקיימים בשנה ראשונה ושניה, רביעית וחמישית לשמיטה, בעוד שבשנה שלישית ושישית מקיימים במקומה מעשר לעני.
ניתן לקיים מצוה זו בשני אופנים: האחד הוא העלאת הפירות בעצמם לירושלים, אך אם רחוקה הדרך או שהיבול בעז"ה רב מאד, ניתן לקיימה באופן נוסף על ידי חילול הפירות על כסף, שאותו מעלים לירושלים ובו קונים מזון לאכול בירושלים.
וכך נאמר: "וכי ירבה ממך הדרך, כי לא תוכל שאתו, כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשום שמו שם כי יברכך ה' אלוקיך" (י"ד כ"ד) שואל האלשיך הק' שלכאורה יש כפל לשון, גם "כי ירבה ממך הדרך" וגם "כי ירחק ממך המקום", משמעותן אחת היא- שהנך רחוק מירושלים, א"כ מדוע כפל הכתוב לשונו? זאת ועוד, מקום אינו רחוק, הרי הוא קבוע! האדם הנייד הוא הרחוק, א"כ מהו שנאמר "כי ירחק ממך המקום", היה צריך להיאמר כי אתה תרחק מהמקום?
משיב האלשיך הק', שכוונת הכתוב עמוקה יותר: "כי ירחק ממך הדרך כי לא תוכל שאתו"- אם מצוות התורה רבות וכבדות עליך סימן הדבר ש:"כי ירחק ממך המקום"- הקב"ה, מקומו של עולם, רחוק הוא ממך.
על דבריו אלו של האלשיך הק' , המשיל המגיד מדובנא משל על סוחר יהלומים ששלח את משרתו להביא לו מזוודה ובה אבנים יקרות שהשאירה במקום אחר, והוא עמד ליד החלון צופה בכליון עיניים לשובו של המשרת עם החפצים היקרים, והנה הוא רואה את המשרת בא כשהוא נשרך ומתנשף ונאנח, כולו מיוזע, ועל כתפיו משא כבד מנשוא.
אבוי! פרך הסוחר את ידיו קרה אסון. אין זאת אלא שיד גנבים הייתה כאן, נטלו את המזוודה ובמקום היהלומים שמו לפני המשרת שק מלא אבנים. אדם הנושא יהלומים אינו מתנשף! אין הוא מזיע ונאנח! כשהגיע אל מול המלון פתח הסוחר מיד את המזוודה והנה מצא את הסחורה מבלי שנגעו בה. שואל הסוחר את משרתו: מעולם לא שמעתי כי אדם הנושא מזוודת יהלומים מזיע ומתנשף, מדוע התנשפת והבאת אותי לדאגה כה עמוקה? השיב לו משרתו: אדוני, אם היה זה סחורתי לא הייתי מתנשף, אדרבה הייתי נושא אותה בשמחה, אך עתה שזה לא שלי, מה לי יהלומים מה לי אבנים, כבד לי!
הנמשל הוא: אם היהודים שבימינו נאנחים ונאנקים כל כך תחת עולה של היהדות, אין זאת אלא שהם חשים שהמצוות אינן שייכות להם. במקום מצוות ה' הטהורות עשו לעצמם מצוות קשות כאבן והתרחקו מהן. אין אדם נאנח על מצוות טהורות כי אין משאן כבד. הוסיף המגיד מדובנא שזה גם כוונת הנביא: ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל- אם אתה יגע ונאנח, סימן הדבר שלא אותי קראת, המצוות אינן שייכות לך ועל כן הנך יגע.
משל זה אומר העולם, הוא אחד משלושת משליו של המגיד מדובנא, ששיבחם של הרבי מקוצק והיללם מאוד. כדבריו הק' על תחילת פרשתינו: הראייה תלויה ביחיד אם הוא קרוב או רחוק, למרות שנתינת התורה הייתה בשווה לפני כולם.
ענג שבת (308)
הרב בועז הוטרר
30 - עונג שבת פרשות ואתחנן - עקב
31 - "כי ירחק ממך המקום"
32 - דיני השבוע ומנהגיו פרשות ראה- שופטים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
