ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בהמשך פרשתינו אנו מצווים להפריש בנוסף על התרומה הגדולה לכהן ומעשר ראשון ללוי, גם מעשר שני שאותו אוכלים בירושלים בקדושה וטהרה.
מצוה זו מקיימים בשנה ראשונה ושניה, רביעית וחמישית לשמיטה, בעוד שבשנה שלישית ושישית מקיימים במקומה מעשר לעני.
ניתן לקיים מצוה זו בשני אופנים: האחד הוא העלאת הפירות בעצמם לירושלים, אך אם רחוקה הדרך או שהיבול בעז"ה רב מאד, ניתן לקיימה באופן נוסף על ידי חילול הפירות על כסף, שאותו מעלים לירושלים ובו קונים מזון לאכול בירושלים.
וכך נאמר: "וכי ירבה ממך הדרך, כי לא תוכל שאתו, כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשום שמו שם כי יברכך ה' אלוקיך" (י"ד כ"ד) שואל האלשיך הק' שלכאורה יש כפל לשון, גם "כי ירבה ממך הדרך" וגם "כי ירחק ממך המקום", משמעותן אחת היא- שהנך רחוק מירושלים, א"כ מדוע כפל הכתוב לשונו? זאת ועוד, מקום אינו רחוק, הרי הוא קבוע! האדם הנייד הוא הרחוק, א"כ מהו שנאמר "כי ירחק ממך המקום", היה צריך להיאמר כי אתה תרחק מהמקום?
משיב האלשיך הק', שכוונת הכתוב עמוקה יותר: "כי ירחק ממך הדרך כי לא תוכל שאתו"- אם מצוות התורה רבות וכבדות עליך סימן הדבר ש:"כי ירחק ממך המקום"- הקב"ה, מקומו של עולם, רחוק הוא ממך.
על דבריו אלו של האלשיך הק' , המשיל המגיד מדובנא משל על סוחר יהלומים ששלח את משרתו להביא לו מזוודה ובה אבנים יקרות שהשאירה במקום אחר, והוא עמד ליד החלון צופה בכליון עיניים לשובו של המשרת עם החפצים היקרים, והנה הוא רואה את המשרת בא כשהוא נשרך ומתנשף ונאנח, כולו מיוזע, ועל כתפיו משא כבד מנשוא.
אבוי! פרך הסוחר את ידיו קרה אסון. אין זאת אלא שיד גנבים הייתה כאן, נטלו את המזוודה ובמקום היהלומים שמו לפני המשרת שק מלא אבנים. אדם הנושא יהלומים אינו מתנשף! אין הוא מזיע ונאנח! כשהגיע אל מול המלון פתח הסוחר מיד את המזוודה והנה מצא את הסחורה מבלי שנגעו בה. שואל הסוחר את משרתו: מעולם לא שמעתי כי אדם הנושא מזוודת יהלומים מזיע ומתנשף, מדוע התנשפת והבאת אותי לדאגה כה עמוקה? השיב לו משרתו: אדוני, אם היה זה סחורתי לא הייתי מתנשף, אדרבה הייתי נושא אותה בשמחה, אך עתה שזה לא שלי, מה לי יהלומים מה לי אבנים, כבד לי!
הנמשל הוא: אם היהודים שבימינו נאנחים ונאנקים כל כך תחת עולה של היהדות, אין זאת אלא שהם חשים שהמצוות אינן שייכות להם. במקום מצוות ה' הטהורות עשו לעצמם מצוות קשות כאבן והתרחקו מהן. אין אדם נאנח על מצוות טהורות כי אין משאן כבד. הוסיף המגיד מדובנא שזה גם כוונת הנביא: ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל- אם אתה יגע ונאנח, סימן הדבר שלא אותי קראת, המצוות אינן שייכות לך ועל כן הנך יגע.
משל זה אומר העולם, הוא אחד משלושת משליו של המגיד מדובנא, ששיבחם של הרבי מקוצק והיללם מאוד. כדבריו הק' על תחילת פרשתינו: הראייה תלויה ביחיד אם הוא קרוב או רחוק, למרות שנתינת התורה הייתה בשווה לפני כולם.
ענג שבת (307)
הרב בועז הוטרר
30 - עונג שבת פרשות ואתחנן - עקב
31 - "כי ירחק ממך המקום"
32 - דיני השבוע ומנהגיו פרשות ראה- שופטים
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












