ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בהמשך פרשתינו אנו מצווים להפריש בנוסף על התרומה הגדולה לכהן ומעשר ראשון ללוי, גם מעשר שני שאותו אוכלים בירושלים בקדושה וטהרה.
מצוה זו מקיימים בשנה ראשונה ושניה, רביעית וחמישית לשמיטה, בעוד שבשנה שלישית ושישית מקיימים במקומה מעשר לעני.
ניתן לקיים מצוה זו בשני אופנים: האחד הוא העלאת הפירות בעצמם לירושלים, אך אם רחוקה הדרך או שהיבול בעז"ה רב מאד, ניתן לקיימה באופן נוסף על ידי חילול הפירות על כסף, שאותו מעלים לירושלים ובו קונים מזון לאכול בירושלים.
וכך נאמר: "וכי ירבה ממך הדרך, כי לא תוכל שאתו, כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' אלוקיך לשום שמו שם כי יברכך ה' אלוקיך" (י"ד כ"ד) שואל האלשיך הק' שלכאורה יש כפל לשון, גם "כי ירבה ממך הדרך" וגם "כי ירחק ממך המקום", משמעותן אחת היא- שהנך רחוק מירושלים, א"כ מדוע כפל הכתוב לשונו? זאת ועוד, מקום אינו רחוק, הרי הוא קבוע! האדם הנייד הוא הרחוק, א"כ מהו שנאמר "כי ירחק ממך המקום", היה צריך להיאמר כי אתה תרחק מהמקום?
משיב האלשיך הק', שכוונת הכתוב עמוקה יותר: "כי ירחק ממך הדרך כי לא תוכל שאתו"- אם מצוות התורה רבות וכבדות עליך סימן הדבר ש:"כי ירחק ממך המקום"- הקב"ה, מקומו של עולם, רחוק הוא ממך.
על דבריו אלו של האלשיך הק' , המשיל המגיד מדובנא משל על סוחר יהלומים ששלח את משרתו להביא לו מזוודה ובה אבנים יקרות שהשאירה במקום אחר, והוא עמד ליד החלון צופה בכליון עיניים לשובו של המשרת עם החפצים היקרים, והנה הוא רואה את המשרת בא כשהוא נשרך ומתנשף ונאנח, כולו מיוזע, ועל כתפיו משא כבד מנשוא.
אבוי! פרך הסוחר את ידיו קרה אסון. אין זאת אלא שיד גנבים הייתה כאן, נטלו את המזוודה ובמקום היהלומים שמו לפני המשרת שק מלא אבנים. אדם הנושא יהלומים אינו מתנשף! אין הוא מזיע ונאנח! כשהגיע אל מול המלון פתח הסוחר מיד את המזוודה והנה מצא את הסחורה מבלי שנגעו בה. שואל הסוחר את משרתו: מעולם לא שמעתי כי אדם הנושא מזוודת יהלומים מזיע ומתנשף, מדוע התנשפת והבאת אותי לדאגה כה עמוקה? השיב לו משרתו: אדוני, אם היה זה סחורתי לא הייתי מתנשף, אדרבה הייתי נושא אותה בשמחה, אך עתה שזה לא שלי, מה לי יהלומים מה לי אבנים, כבד לי!
הנמשל הוא: אם היהודים שבימינו נאנחים ונאנקים כל כך תחת עולה של היהדות, אין זאת אלא שהם חשים שהמצוות אינן שייכות להם. במקום מצוות ה' הטהורות עשו לעצמם מצוות קשות כאבן והתרחקו מהן. אין אדם נאנח על מצוות טהורות כי אין משאן כבד. הוסיף המגיד מדובנא שזה גם כוונת הנביא: ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל- אם אתה יגע ונאנח, סימן הדבר שלא אותי קראת, המצוות אינן שייכות לך ועל כן הנך יגע.
משל זה אומר העולם, הוא אחד משלושת משליו של המגיד מדובנא, ששיבחם של הרבי מקוצק והיללם מאוד. כדבריו הק' על תחילת פרשתינו: הראייה תלויה ביחיד אם הוא קרוב או רחוק, למרות שנתינת התורה הייתה בשווה לפני כולם.
ענג שבת (307)
הרב בועז הוטרר
30 - עונג שבת פרשות ואתחנן - עקב
31 - "כי ירחק ממך המקום"
32 - דיני השבוע ומנהגיו פרשות ראה- שופטים
טען עוד
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
