ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מרחשוון תשס"ח
נאמנות לטעון שאיננו כהן לאדם ששם משפחתו כגנוביץ
השאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
36 - חתונה מחודשת
37 - נאמנות שאיננו כהן לנישואין שניים
38 - שם של עבודה זרה כתיבתו בכתובה
טען עוד
כיוון שהחתן והכלה כבר אחודים זה בזה, והם אינם צעירים (בני כשישים) ולא יסכימו להיפרד, וביקשו להינשא כדת משה וישראל, אנו מבקשים לנהוג בהם לקולא, על מנת שלא לדחוף אבן אחר הנופל ולקרבם לדת ישראל. מה דעתכם?
התשובה
א. אדם שלא הוחזק כנכרי נאמן לומר "יהודי אני"1.
ב. הוא הדין והוא והטעם שיהודי שלא הוחזק ככהן יהיה נאמן לומר "ישראל אני ואיני כהן"2. מקרה דנן ייתכן שקל וחומר הוא3.
ג. אם הוחזק ככהן, יצטרך להוכיח4 את טענתו5 שאינו כהן.
ד. בנדון דידן המבקש לא הוחזק ככהן. שם המשפחה אינו מוכיח כי המבקש כהן, והמבקש הסביר בצורה הגיונית מדוע הוא מחזיק בשם זה אף שאינו כהן. על כן, לרוב הדעות אין צורך בשני עדים, והוא נאמן6.
ה. גם אם אדם הוחזק לכהן, יש לבדוק מהו בסיס החזקה. האחרונים הקלו במקרים שהמקור להנהגת הכהונה הוא דברי אב שאינו שומר מצוות7, סימנים על קבר8, ואפילו אם שם המשפחה כהן9, וכן בחשש שיחזור לסורו10 (בחלק מהתשובות נאמר בפירוש שמדובר באדם שנהג בכהונה).
ו. רצון בני הזוג לחזור ליהדות ולהינשא כדת משה וישראל מחזק את אמינותם, ויש צד לומר ש"הוי כאנן סהדי" שאינו כהן11 (עיין בהערות לעיל).
ז. לאור הנ"ל ניתן להשיאם כדת משה וישראל, לאחר בירור מעמיק שאכן לא הוחזק לכהן וטענתו מוכחת12.
____________________________________________________________
1 ר"ן פסחים (ג ע"ב ותוס' שם, ראשונים על יבמות מז ע"א) עיין בשו"ת ב"מראה הבזק" (א תשובה פב) להרחבת הדין ומקורותיו.
2 שלושה טעמים נאמרו כהסבר לנאמנותו לומר "ישראל אני":
א. רוב הנמצאים באותו מקום הם יהודים.
ב. רוב הבאים לפנינו בתורת יהדות הם ישראלים.
ג. מילתא דעבידא לאיגלויי (דבר שסופו להתגלות).
הטעם הראשון מתאים גם לטוען "ישראל אני ולא כהן", כי רוב היהודים אינם כהנים. הטעם השני אינו מתאים לכאורה לנדון דידן, שהרי מעטים המקרים שדנים בכך ואין נתונים שבעזרתם נוכל ליצור הנהגה מטעם רוב. אך יש שביארו טעם זה מכוח חזקה שגוי לא יאמר על עצמו שהוא יהודי, כמבואר בשו"ת "במראה הבזק" (שם הערה 3) בשם ה"אגרות משה" (אבה"ע א סי' ח) ופד"ר (ט עמ' 358). אך עיין במאמרו של הרב פרבשטיין בתחומין (יב עמ' 47), שהבין ב"אגרות משה" (שם סי' ו) שהטעם הוא מדין רוב. כן גם דעת ה"חזון איש" (הלכות ייבום סי' קיז סע' ז) אך הביא גם את טעם החזקה כהסבר לראשונים אחרים, עיי"ש. במקרה דנן יש חזקה שאדם בגיל מבוגר שהתעורר ורוצה להינשא כדת משה וישראל לא ישקר בדבר כהונתו. גם הטעם השלישי שייך בענייננו,שהדבר עשוי להתגלות אם נכונה טענתו שזה שם משפחת אמו ושאין כהנים במשפחתו.
3 כתבנו שקל וחומר הוא מדין האומר "יהודי אני":
א. נראה כך מסברה: סתם יהודי או אדם שכבר הוכיח את יהדותו אינו נטול חזקה, אלא בחזקת ישראל הוא עד שיוכח אחרת, ואדרבה, אינו נאמן לומר "כהן אני" ללא עדות (אבה"ע סי' ג). לעומתו, אדם שאינו מוכר שטוען "יהודי אני" אינו בחזקת יהודי ואינו בחזקת גוי טרם שטען.
ב. הרב פרבשטיין (שם עמ' 72) הביא מחלוקת בהסבר טעמו של רבי יהודה, שבחו"ל מאמינים לאומר "יהודי אני". לפי רבנו הלל (על תורת כהנים ספרא פ' קדושים פ"ח), הנאמנות היא מדין "אנן סהדי" ומתקבלת אף במקום שצריך עדים, אך לפי הגר"מ פינשטיין ("אגרות משה" יו"ד חלק ב תשו קכז ענף ה) אין זה פועל מדין "אנן סהדי", אלא רק מבטל את חזקתו כגוי והופך אותו לאדם שאינו מוחזק, עיי"ש. נמצא שאם האומדן חזק, יש לדון גם מכוח "אנן סהדי", וכך נראה לומר בשאלתנו, שהחזקה שלא משקר (בהערה הקודמת) קרובה ל"אנן סהדי".
ג. אך יש לדחות. שאפשר שאין כאן "אנן סהדי", כי ייתכן שאדם רוצה להינשא כדת משה וישראל, ומאיסורים אחרים לא אכפת לו. נישואים הם סמל חשוב בשבילו, ומי ידע שהיא אסורה לו? וייתכן גם שרק לאחד מבני הזוג חשוב להינשא כדת משה וישראל, וממילא לא אכפת לו לכסות את האמת.
4 נחלקו הדעות אם נחשב הדבר לאיסורים או לדבר שבערווה. לחלק מן השיטות יצטרכו שני עדים, וגם שאלה היא לשיטות אלו אם עד יחיד יהא נאמן לומר על אדם שהסיח לפי תומו.
5 האחרונים העירו על הרמב"ם, שפסק (סנהדרין פרק טז ה"ו) שעד אחד נאמן לומר שאשה זו גרושה, או זונה, שלא כתוספות רי"ד וריטב"א (קידושין סו ע"א). מצד שני, בגמרא שם משמע שאינו נאמן לומר על פלוני שהוא בן גרושה ובן חלוצה. מצינו מספר תירוצים באחרונים:
א. עד אחד נאמן לומר "דבר זה אסור", אך אינו נאמן לומר על פלוני שעשה מעשה אסור ("מחנה אפרים", עדות יג). ה"חזון איש" (אבה"ע סי' כ סע' טז) הקשה מזונה, והסביר שמשכחת לה בגיורת או נבעלה לחלל, ואין כאן בעילת איסור.
ב. בעדות על הבן העד בא להוציא מחזקת כהונה- "מחנה אפרים"
ג. עד אחד נאמן גם על מעשה אסור, אך אינו נאמן לומר פלוני שהוא פסול כהונה או קהל. "שב שמעתתא" (ו טו) עיין ב"קהילות יעקב" (כתובות סי' יא) לתוספת הסבר. ה"חזון איש" הנ"ל הקשה: מה לי פסול קהל מה לי פסול בתולדה? עיי"ש.
ד. כשכבר נישאת לכהן ומעידים עליה או על הבנים, הרי זה דבר שבערווה, נדחה על-ידי ה"מחנה אפרים" והתקבל על-ידי "שער המלך" (סנהדרין שם) ו"אבני מילואים" (מו ה).
ה. ה"פני יהושע" (קונטרס אחרון לקידושין צא) העמיד את הרמב"ם במקרה שהורעה חזקת הכשרות, ורק אז עד אחד נאמן, או שהאשה ספק גרושה. גם ה"חזון איש" הסביר בר"ן שיוחסי כהונה אינם דבר שבערווה (אבה"ע סי' נט סע' כ), וכך הסביר גם ברמב"ם (סעיף כב). ועיין עוד במאמרו של הרב פבשטיין (עמ' 64-70) שהרחיב בזה.
6 לפי ההסבר הראשון עד אחד נאמן להעיד על ייחוסו של אדם. גם לפי ההסבר השני יהיה עד אחד נאמן, כי אינו בא להוציא מחזקה. לפי ההסבר השלישי לכאורה צריך שני עדים, אלא שכאן יש אולי קולא, כיוון שאינו מוחזק, וצ"ע. לפי ההסבר הרביעי גם לא יצטרכו שניים, כי אינו מוחזק. גם לפי ה"פני יהושע" אין צריך שניים, כי אדרבה הוא בחזקת ישראל, וכתב (כתובות כג ב) שעד אחד אינו נאמן לומר "פלוני כהן" נגד חזקה דרובם ישראל. כאמור, התוספות רי"ד והריטב"א חולקים על הרמב"ם.
7 "אגרות משה" (אבה"ע ד סי' יא).
8 "אגרות משה" (אבה"ע ד סי' מא).
9 קובץ "חזון עובדיה" (ב) שו"ת "יביע אומר" (אבה"ע ז סי' ט), שהתיר בית דין רבני לאדם בשם "כהן" מפרס להינשא לאסורה לכהן, כי לא שמע מאביו ולא הוחזק, או כי ניתן הסבר לשם כהן אף שאיננו כהן. וכן ידוע במקומותינו כי רבים נושאים בשם כהן או שם אחר הנהוג במשפחות כהנים אף שאינם כהנים כלל.
10 "אגרות משה" (יו"ד ד סי' לט).
11 כמבואר בהערות לעיל.
12 מצטרפים לזה דברי הריב"ש (סי' תקד) שאף במקום שיש נאמנות לאדם בדבריו מכוח הפה שאסר, ראוי לדרוש ולחקור היטב. דבריו הובאו בשו"ת "במראה הבזק" (א תשובה פב).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה באנו לעולם הזה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
אנחנו קודש למענך
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לבדוק את החמץ שבלב
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
