ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- ליקוטים ג
- סעודה וברכות הנהנין
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- ברכת הטוב והמטיב ושהחיינו
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
תכליתן של הברכות היא, לזכור תמיד את בורא העולם, המשגיח בכל עת על בריותיו. על ידי הברכות אנו חוזרים ונזכרים שה' אינו שוכן רק בגנזי מרומים, אלא כל דבר ודבר שישנו בעולם מתחייה ומתקיים על ידי הניצוץ האלוקי שבו. וכל אירוע ואירוע שמתרחש בעולם יש לו משמעות רוחנית ומגמה אלוקית שצריך להכירה. לכן, כשקורה לאדם מאורע משמח, עליו לתת שבח והודאה לה' ולברך 'שהחיינו'. לעומת זאת, אם חלילה קורה לו אסון, גם זה בהסכמה אלוקית, ואע"פ שלא תמיד אנו מבינים את עומק העניין, מכל מקום צריך להאמין ולדעת שה' הוא דיין אמת, וכל הנהגותיו בצדק, ולכן מברכים: "ברוך דיין האמת".
הידיעה הזו, שה' מנהיג את העולם, והכל בא ממנו ובהשגחתו, נותנת ערך לכל הארועים שבחיים. כשהאדם זוכה בדבר משמח, שמחתו עמוקה יותר, משום שלא באה במקרה אלא מידי ההשגחה האלוקית. וגם אם, חס וחלילה, פגע בו אסון, יש לו יותר כח לקבל אותו כאשר הוא יודע, שיש לאסון הזה איזו משמעות. האמונה, שה' משגיח על העולם, מאירה את החיים אפילו בעת צרה, משום שהמאמין יודע, שאף אם כעת הוא לא מבין איזה טובה תצמח מהרעה, מכל מקום הוא יודע שכל מה שה' עושה בעולם, בסופו של דבר, הכל לטובה. אבל מי שאינו מאמין, אין לו אלא את צרתו, והעצב נוקב וחודר בליבו ללא תרופה ומשמעות.
שהחיינו והטוב והמטיב
שתי ברכות תקנו לנו חכמים על קניית דברים חדשים ומשמחים: האחת היא "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", והשניה "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הטוב והמטיב". ההבדל ביניהם הוא זה: בכל עת שהשמחה נוגעת לאדם אחד בלבד - עליו לברך 'שהחיינו', אולם כשהשמחה משותפת לשני אנשים ומעלה, הרי שהשמחה גדולה יותר, ולפיכך הם מברכים עליה את ברכת 'הטוב והמטיב'. לכן, זוג שקונה לעצמו, למשל, תנור חימום או תנור אפיה, שולחן, כסאות או מיטות, וכן כל דבר הקשור לצורכי הבית, הואיל והשמחה נוגעת לשניהם במשותף, עליהם לברך 'הטוב והמטיב'. אבל אדם בודד שקונה לעצמו אותם הדברים מברך 'שהחיינו'. וכן על קניית בגד חדש: שמלה, מכנסיים, חולצה או כל בגד אחר ששמחים בו, מברכים ברכת 'שהחיינו'. ואע"פ שגם הבעל שמח בזה שיש לאשתו שמלה חדשה, מכל מקום השמחה המוחשית נוגעת לאשה, ולכן היא לבדה תברך ברכת 'שהחיינו'.
זכייה בפיס וקבלת ירושה
אדם שזכה בפרס בהגרלה של מפעל הפיס, צריך, כמובן, להודות לה' ולברך. ואין הכוונה כאן לזכייה הגדולה, אלא אפילו אדם שזכה בכמה מאות שקלים והוא שמח בזה, צריך לברך. מה שצריל לברר הוא האם יברך 'שהחיינו' או 'הטוב והמטיב'? אם הוא רווק, או שהוא נשוי אך הוא ואשתו מנהלים חשבונות נפרדים, הואיל והכסף שייך לו לבדו, עליו לברך 'שהחיינו'. אבל אם הכסף נכנס לחשבונם המשותף של בני הזוג, מאחר שהשמחה היא של שניהם, יש לברך עליה 'הטוב והמטיב'.
כמו כן אדם שקיבל בירושה כסף או רכוש, צריך לברך. ואף על פי שהיה מעדיף שקרובו ישאר בחיים ולא לירש את כספו, מכל מקום הברכה היא על התועלת שמגיעה לו מהירושה, שהיא עצמה עובדה משמחת שאי אפשר להתעלם ממנה. לכן על פטירת קרובו יברך 'ברוך דיין האמת', ולאחר מכן, כשיקבל את הירושה, יודה לה' ויברך גם 'שהחיינו'. גם במקרה הזה, אם הוא יורש יחיד יברך 'שהחיינו', ואם מספר אנשים מחלקים ביניהם את הירושה, יברכו 'הטוב והמטיב'. ואם יש רק יורש אחד והוא נשוי ואב לילדים, נראה שאם הירושה נכנסת לחשבון המשותף לו ולאשתו, יברכו 'הטוב והמטיב', הואיל וגם היא שותפה מלאה בשמחה. אבל אם הירושה נתקבלה לחשבונו הפרטי של היורש ללא שותפות עם בת זוגו, אף שמן הסתם גם היא תהנה בעקיפין מהירושה, מכל מקום יברך 'שהחיינו', משום שמבחינה עקרונית הכסף שייך רק לו, ואולי באמת לא תהנה ממנו כלל (שו"ע או"ח רכג, ב; מ"ב סק"ט; באו"ה ד"ה אין).
מתנה
הזכרנו כבר את ההבדל בין ברכת 'שהחיינו' לברכת 'הטוב והמטיב', שכל זמן שהשמחה משותפת לשני אנשים ומעלה, מברכים 'הטוב והמטיב', וכשהשמחה שייכת לאדם אחד בלבד, מברכים 'שהחיינו'. למשל, אשה שקנתה לעצמה שמלה חדשה, מברכת עליה 'שהחיינו', ולמרות שגם בעלה שמח בכך, מכל מקום השמחה הממשית שלה לבדה. אבל המעניין הוא, שאם הבעל קנה לאשתו את השמלה כמתנה, למרות שרק האשה תלבש את השמלה, לדעת השולחן ערוך (או"ח רכג, ה) תברך 'הטוב והמטיב'. הסיבה לכך היא, שעל ידי שהבעל העניק את המתנה לאשתו, הפך להיות שותף פעיל וממשי בשמחה, ולכן תברך 'הטוב והמטיב', וכן הדין לגבי כל מתנה שאדם נותן לחברו, המקבל יברך 'הטוב והמטיב'.
אמנם יש שחלקו על כך וסברו, שהואיל ואין לנותן המתנה הנאה גשמית ממשית, אין הוא שותף מלא להנאה, ולכן על המקבל לברך 'שהחיינו' (מ"ב רכג, כא). במצב כזה, מקבל המתנה רשאי לבחור כיצד לברך, 'שהחיינו' או 'הטוב והמטיב', מפני שבשתי הברכות יצא ידי מצוות ההודאה לה'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?














