ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
בבניין רב קומות חדש, רכשו משפחת חיים ומשפחת שלווה דירות סמוכות בקומה החמישית. לצד כל דירה, עמד שטח קטן שעל פי התכנון הראשוני נועד להיות שטח להנחת מזגנים ותליית כביסה. בפועל, כל השכנים, ביניהם גם משפחות חיים ושלווה סיפחו שטח זה לשטח המגורים של הדירה. משפחת חיים, גם פתחה חלון בקיר, בגודל של כמטר על שני מטרים. החלון עשוי זכוכית אטומה. לטענת מר חיים, הדבר נעשה לאחר אישורה של גברת שלווה.
גברת שלווה, טוענת שמעולם לא הסכימה לפתיחת החלון. החלון המדובר סמוך מאוד לחלון המטבח שלה ובניצב לו, ויש בפתיחת החלון המדובר, משום היזק ראיה משמעותי שכן רואים מקרוב חלק גדול מהמטבח.
מר חיים מודה שמשפרצו את חור החלון בקיר, עוד טרם התקנת חלון קבוע - מחתה גב' שלווה בפניו על החלון. אלא שלטענתו - מראש הסכימה לדבר, ויתכן שכשהסכימה לא הבינה את המשמעות של הסכמתה. עוד הוא טוען, שחלקים מן המטבח, ניתן לראות בכל מקרה מחלון אחר בבית, עליו אין עוררין, כיוון שהוא נוצר על פי התכנון הראשוני של המבנה. למרות ההסכמה מראש, משפחת חיים מוכנה לקבע את החלון באמצעות ברגים, כך שלא ניתן יהיה לפותחו.
משפחת שלווה אינה מסכימה לכך, משום שעצם מציאות החלון, מאפשרת פתיחתו בעתיד, וגם פוגעת בתחושה הבטוחה שלא רואים אותך. לטענתה, על משפחת חיים לסגור את החלון בקיר אבן, או בלבני זכוכית.
בגיליון הקודם, הבאנו את הכרעת בית הדין, שיש בחלון זה היזק ראיה, למרות קיומו של חלון אחר ממנו ניתן לראות חלקים מן המטבח.
הלכה פסוקה (260)
הרב משה ארנרייך
129 - תחרות צילום (ב)
130 - עין טובה, חלק ב
131 - חמדת ההוכחה (א)
טען עוד
הדיון
ספק במחילה בנזקי שכנים
כאמור, הצדדים חלוקים בשאלה העובדתית האם החלון נעשה לאחר הסכמה של משפחת חיים, או לא.
בפוסקים, דיונים נרחבים בשאלה מהי הטענה ומהן הראיות הנדרשות כאשר טוען אדם ששכנו מחל על מעשה הנחשב כנזקי שכנים: האם נדרשת חזקת שלוש שנים וטענה להסכמה מפורשת או שדי בכך שהניזק ראה את הנזק פעם אחת ולא מחה. בגיליון זה לא נפתח את הדיון בסוגיה הרחבה, אלא נתמקד בהיבטים ייחודים לטענה של מחילה והסכמה לפתיחת חלון אשר הובילו להכרעה.
מחילה בהיזק ראיה
בראשונים מחלוקת, האם מחילה על היזק ראיה - תקפה. לדעת כמה ראשונים1, הפגיעה היא כה חמורה, שלא מועילה בה מחילה שכן המוחל רשאי לומר - חשבתי שאוכל להסתדר עם היזק זה, אך הדבר פוגע בי באופן שלא שיערתי, ולכן חובתך להפסיק להזיק לי. וטעם נוסף לשיטה זו הוא, שבהיזק ראיה יש איסור.
להלכה נפסק בשו"ע שיש אפשרות למחול גם על היזק ראיה2.
מחילה צריכה להיות כשהנזק מבורר
הגם שלהלכה יש תוקף למחילה בעניין היזק ראיה, נראה בפוסקים שעל מנת שהמחילה תהיה תקפה, צריך שהמחילה תהיה בשעה שהמוחל מבין את משמעות הנזק.
לשון הרמב"ן3 היא "והוי יודע שחזקת חלונות והזיזין... מכי מבריר הזיקה ושתק מחל...". ובל' בעל ספר מאירת עיניים על השו"ע4 "מכי אתברר ליה היזקו ושתק".
בעל נתיבות המשפט5 מרחיב את הדרישה עוד יותר, שכתב "ובפתיחת חלון צריך שיאמר שראה האיך שהרבה פעמים ראה מתוך חלון בהשתמשות שלו ולא הקפיד, עד שנראה בעיני ב"ד שמחל על היזק ראיה".
ובמקרה שלנו הנתבעים עצמם אמרו בבית הדין, שכפי הנראה בשעה שהסכימה גב' שלווה לבניית החלון לא הבינה את המשמעות של חלון סמוך לחלונה. במצב כזה, לא התבררה משמעות הנזק, והוא דומה למחילה בטעות. לכן גם אם היינו מקבלים את דברי משפחת חיים, שלפני שפרצו את החלון שאלו את גב' שלווה והיא הסכימה בעל פה לפריצתו6 - ומשראתה את החלון הפרוץ מחתה - המחילה אינה תקפה.
קיבוע החלון, או החלפתו בלבני זכוכית
בשו"ת אבקת רוכל7 נשאל הבית יוסף "על ראובן הרוצה לפתוח חלון על גנתו של שמעון ומניח לפניה שמשית של זכוכית [אטומה]... ושאלת אם יכול לעכב עליו משום היזק ראיה מפני שמחיצה של זכוכית ברוב הימים נשברת".
הבית יוסף משיב ש"נראה דטענה דמשום היזק ראיה אינה טענה מפני שמחיצה של זכוכית הוה מחיצה... שהרי מפסקת וחוצצת היא בפני העין, ... ואין לחוש שמא ברוב הימים ישברו. ניתן ללמוד מדבריו, שחשש מחמת היזק עתידי אינו מספיק כדי להגדיר את המצב כהיזק ראיה. בענייננו, החשש שהחלון עלול להיפתח לאחר קיבועו, גם אם הרגשה זו מאוד מובנת, אינה מצדיקה לחייב את מש' חיים למצוא פתרון אחר.
ההכרעה
על משפחת חיים לקבע את החלון הקיים באופן מקצועי, כך שלא ניתן יהיה לפותחו, אלא באמצעים מיוחדים.
ערך: הרב סיני לוי
___________________________________________________________
1 הרמב"ן, בחידושיו לבבא בתרא דף נט. בשם תשובת הרי"ף.
2 שו"ע חו"מ בסי' קנד סעיף ז.
3 בב"ב (סוף נט. ד"ה והוי יודע) ; וראו ריב"ש (בתשובתו סי' תעא ד"ה וכן ידעת) ; ומעין כך בחי' הר"ן (ב"ב דף ו: ד"ה אמר, עמ' סב במהד' מוסד הרב קוק), "מכיון שנתגלה היזקן ולא מיחה".
4 הסמ"ע חו"מ סימן קנג ס"ק ג.
5 שם סימן קנג ס"ק ג.
6 נציין, שחתימה על אישורי בניה של שכן ודאי תקפה, משום שהדבר נעשה לאחר שיקול דעת.
7 סי' קכא.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד אמונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
חכמת התורה וחכמות החול
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הכל מתחיל בפנים
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
האם מותר לפנות למקובלים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
