ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אבן העזר
- כתובות
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- דיני ממונות במשפחה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רועי בו נעמה
על כמה מקובל להתחייב בכתובה, ומה המקור?
תשובה:
א. כתוב בתורה (שמות כ"ב, ט"ז) "כסף ישקול כמוהר הבתולות" אך לא מוזכר סכום, וחכמים תיקנו סכום "עיקר הכתובה" המבואר במשנה במסכת כתובות דף נ"א עמוד א': "לא כתב לה כתובה - בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, מפני שהוא תנאי בית דין".
ב. נחלקו הראשונים האם הכתובה היא מדאורייתא (ונלמד מהפסוק הנ"ל) או מדרבנן, (ראה הרחבה בסוף התשובה) וכמו כן האם מחשבים 200 זוז לפי כסף צורי שהוא שיעור תורה או שמחשבים לפי כסף מדינה כשיעור דרבנן. ההלכה למנהג הספרדים היא שמחשבים לפי שיעור דרבנן שהוא השיעור הנמוך, ומנהג האשכנזים לשער כשיעור התורה הגבוה פי 8 משיעור דרבנן. לכן, לפי מנהג הספרדים ערך 200 זוז הוא 120 גרם כסף טהור (כך לפי חישוב הגר"ח נאה, אך לפי חשבון הרב עובדיה יוסף 112.5 גרם כסף טהור), ולפי מנהג האשכנזים 200 זוז הם 960 גרם כסף טהור.
ג. מדבריו של הרב פיינשטיין הסיק הרב אליהו בר שלום 1 "דבוודאי מה שקבעו חז"ל שיעור 200 זוז הוא משום שכך היה שיעור פרנסה לשנה ולפי זה כך רוצים חז"ל שיהיה בכל דור (שיעור פרנסה לשנה) והוא שיעור הזקוקים ומטבעות הזהב הגדולים שהיו כותבים בכתובה בכל דור".
ד. חוץ מעיקר הכתובה ישנו מרכיב נוסף בכתובה והוא "תוספת" שהחתן מוסיף כפי רצונו, ולגבי הסכום ישנם מנהגים שונים בכל קהילה.
ה. המרכיב השלישי הוא הנדוניא. באופן עקרוני בזמן חז"ל היה נהוג להזכיר את הנדוניא בכתובה, כלומר את הנכסים שהאשה מכניסה לבעל. כיום אין זה נהוג, אך בחלק מן הכתובות כותבים סכום קבוע הכולל את התוספת והנדוניא.
הרחבה לסע' ב':
המקור הוא בכתובות דף י' ע"א "אמר רב נחמן אמר שמואל חכמים תיקנו לבנות ישראל לבתולה 200 ולאלמנה מנה. ומ"ט? כדי שלא יהא קלה בעיניו להוציאה". ר"ח ורוב הרא' פסקו מכאן שכתובה היא מדרבנן. אולם ר"ת סבר שכתובה היא דאורייתא, משום שהמשנה בדף ק"י ע"ב כתבה "נותן לה ממעות קפוטקיא דקסבר כתובה דאורייתא", ומה שנא' בדף י' ע"א "חכמים תיקנו כדי שלא תהא קלה להוציאה" הכוונה לאלמנה.
בעקבות מח' זו נחלקו האם הכסף צריך להיות צורי כיון שהכתובה מדאורייתא או סגי בכסף מדינה כיון שכתובה דרבנן, וכמו כן מהו הנוסח הנכון בכתובה "חזי ליכי מדאורייתא" או "מדרבנן". הרא"ש סובר שאין קשר בין גדר הכתובה לסוג הכסף, ואף על פי שסובר שכתובה דרבנן כתב שחכמים תיקנו כסף מדאורייתא כלומר המשקל האמור בתורה שהינו גבוה פי שמונה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה, אך תיקנו כן דווקא לבתולה אך אלמנה גובה מכסף מדינה. ודעת המרדכי (שם סימן שי"ב) שאף באלמנה תיקנו כסף צורי, והוא דעה יחידאה. הרמב"ן סובר להפך, שכתובה היא מדאורייתא אך כיון שלא קצוב בתורה אלא התורה רק אמרה באופן סתמי שצריך לתת מוהר, הכתובה נגבית לפי שיעור כסף מדינה. הנפ"מ אם מדאורייתא או מדרבנן חוץ מסכום הכתובה, כתב הב"ח שאם כתובה דאורייתא אזי דינה כבעל חוב שגובה מבינונית ואם מדרבנן גובה מזיבורית, והב"ש חולק וסובר שאין נפ"מ ואף למ"ד כתובה דאורייתא גובין מזיבורית, ומכל מקום עכשיו שכותבים בכתובה "שפר ארג" (יפה ונחמד) גובה מעידית לכו"ע.
השו"ע (אבן העזר סימן ס"ו) פסק כרוב הפוסקים שכתובה מדרבנן ונגבית מכסף מדינה, הרמ"א הביא את דעת הרא"ש, וכתב שהמנהג לכתוב לבתולה דחזי ליכי מדאורייתא אבל לא לאלמנה. הגר"א כתב שהמנהג הוא כר"ת הסובר שכתובה מדאורייתא, אך הבית שמואל כתב שהמנהג הוא כדעת הרא"ש שכתובה מדרבנן אך נגבית בכסף צורי דאורייתא.
^ 1.במאמרו: האם הכתובה נגבית צמוד לערכה בשעת הכתיבה (פורסם בכתב העת אורייתא, י"ח, תשנ"ו, עמ' רע"ו רצ"ו, בעמ' רצ"ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
