ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אבידה ומציאה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מצאתי שטר של מאתיים שקל במכולת, ואז שאל מישהו את הקופאי האם נמצאו שם ארבע מאות שקלים שאולי אבדו לו שם. האם יש חיוב השבה?
תשובה:
א. סכום הכסף הוא סימן (מניין הוי סימן, עיין שו"ע חו"מ סימן רס"ב, ג').
ב. המוצא אבידה שאין בה סימן בחנות, אם נמצא ברחבי החנות ולא על שולחנו של המוכר הרי ששייך למוצא ולא לבעל החנות משום שכיון שדרך האנשים מבחוץ להיכנס ולצאת לחנות, הרי שדין החנות כדין רשות הרבים. (עיין משנה ב"מ דף כ"ו ע"ב, שו"ע חו"מ סימן ר"ס, ה').
ג. אם יש סימן באבידה שנמצאה בחנות, נחלקו הפוסקים: האם הדין במשנה אמור רק בחנות שרוב הקונים שם הם גויים או אפילו בחנות שרוב הקונים הם ישראל. לדעת הרא"ש אפילו ברוב ישראל יש ייאוש בעלים והמוצא אינו צריך להכריז, ולדעת הרמב"ם ברוב ישראל צריך המוצא להכריז כיון שאין ייאוש בעלים.
ד. במקרה שלנו, סכום הכסף הנמצא הוא פחות ממה שאומר המאבד, ולכן לכאורה אינו נחשב סימן. אמנם יש מקום להסתפק שמא שטר זה שנמצא היה חלק מן הסכום שאבד (ניתן לברר ע"י שישאל את המאבד באיזה אופן היו לו הארבע מאות שקל, ואם יאמר שהיו לו ד' שטרות של מאה ש"ח ודאי שאין שטר המאתיים שייך לו). אם אומר שאבד לו שטר של מאתיים מסתבר שהשטר שמצאת אבד לו, וסיכוי קטן שהשטר שמצאת אבד למישהו אחר בדיוק באותו הזמן.
ה. שאלה נוספת שיש לדון בה היא האם אנו אומרים שנחשב שהתייאש למרות שכעת תובע הכסף מן הקופאי. הגמ' (ב"מ כ"ו ע"ב) אומרת שאם אבד מטבע לאדם בחול, ואדם אחר מצא אותו, למרות שאחר כך המוצא רואה שהמאבד חזר עם מסננת לחפש את המטבע בחול, הדין הוא שאינו חייב להחזיר לו כי ברור שהוא התייאש, למרות שממעשיו נראה שלא התייאש אלא שסובר כשם שנפל ממני כך נפל מאחרים ואולי אמצא אחד מהם (וכן נפסק בשו"ע חו"מ רס"ב, י"ד). לכן גם במקרה שלנו, למרות שנראה שלא התייאש שהרי בא לקופאי ושאל אם מישהו מצא ארבע מאות שקל, יש להניח שהתייאש, אך מאידך אולי באמת לא התייאש ואינו דומה לאיבד מטבע בחול ששם סבירות קלושה למצוא המטבע ואילו במקרה שלנו בוודאי שמישהו מצא ויש סיכוי שהוא ישר ויחזיר האבידה, ולכן יש לנו ספק האם התייאש.
ו. גם היכן שאין חובת החזרה מן הדין, יש להחזיר לפנים משורת הדין.
מסקנה למעשה:
1. לברר שבאמת איבד שטר של מאתיים שקל (לשאול אותו בצורה סתמית כיצד היו השטרות שאיבד ולא באופן שיוכל להבין שמצאת שטר של מאתיים שקל).
2. אם אומר שאבד לו שטר של מאתיים שקל מאחר וישנו ספק האם התייאש, יש לנהוג לפנים משורת הדין ולתת לו את השטר. אם כבר הלך ואין אפשרות לאתרו אתה רשאי להשתמש בכסף, אך תרשום לעצמך לזיכרון שמצאת מאתיים ש"ח כדי שאם יבוא המאבד תזכור לתת לו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.

תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.

לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.

לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.













