ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אבידה ומציאה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
שכחתי את משקפי השמש שלי באוטובוס, כשהגעתי למרכז האבידות לא מצאתי אותן אך האחראי הציע שאקח זוג אחר שנמצא שם כבר הרבה זמן וממילא יגיע הזמן למסור אותו לגמ"ח עוד כמה ימים בלאו הכי. מותר לי לקחת?
תשובה:
משקפיים שנמצאו באוטובוס אגד הינן אבידה עם סימן ואין ייאוש בעלים במקרה כזה, במיוחד שידוע שיש מרכז אבידות וסומך על כך שגם אם יבוא לשם לאחר זמן הרי שאבידתו נמצאת במקום שמור ובטוח. אין גם היתר למי שאבדו משקפיו לקחת משקפיים אחרות במקומן, במיוחד שהבעלים של המשקפים לא קבל אחרות במקומן ומי יודע אם מחל על משקפיו.
המקור הראשון הוא המשנה הראשונה בפרק אלו מציאות (ב"מ כ"א ע"א): "אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז? אלו מציאות שלו: מצא פירות מפוזרין, מעות מפוזרות, כריכות ברשות הרבים, ועגולי דבילה, ככרות של נחתום...". רש"י שם מפרש: אלו מציאות, מצא פירות מפוזרין - נתייאשו הבעלים מהן, כדאמר בגמרא, והפקר הן. מעות מפוזרות - הואיל ואין להם סימן ניכר - אייאושי מיאש, והוו להו הפקר, וזהו טעם כולם".
העולה מן הדברים הוא שאבידה שיש בה סימן חייב להכריז, ומה הדין אם הכריז כהלכה ולא באו הבעלים?
השו"ע (חו"מ רס"ז, ט"ו) פסק כך: "הכריז ולא באו הבעלים, תהא המציאה מונחת אצלו עד שיבוא אליהו", והש"ך שם מבאר שמדובר כמובן באבידה שיש בה סימן.
לגבי החלפת חפץ בחפץ ישנה משנה במסכת בבא קמא (קי"ד ע"א): "נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר, נטלו לסטים את כסותו ונתנו לו כסות אחרת - הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתייאשין מהן".
מתבאר שדווקא במקרה של מוכסים, גזלנים ושודדים, ישנו יייאוש ודאי של הבעלים מהחפץ שלו ולכן מותר לקחתו. אך בנידון שלנו מדובר בחברת אגד שיש לה מרכז אבידות מסודר, ובאבידה עם סימן, ואין וודאות ליייאוש בעלים, ולכן אין רשות לקחת את המשקפים האחרות שאינן שלך.
לסיכום: אין היתר לקחת את משקפי השמש הללו לעצמך.

חכמת התורה וחכמות החול

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

מה המשמעות הנחת תפילין?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך ללמוד גמרא?

הלכות שטיפת כלים בשבת

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















