ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- אבידה ומציאה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- השבת אבידה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
שכחתי את משקפי השמש שלי באוטובוס, כשהגעתי למרכז האבידות לא מצאתי אותן אך האחראי הציע שאקח זוג אחר שנמצא שם כבר הרבה זמן וממילא יגיע הזמן למסור אותו לגמ"ח עוד כמה ימים בלאו הכי. מותר לי לקחת?
תשובה:
משקפיים שנמצאו באוטובוס אגד הינן אבידה עם סימן ואין ייאוש בעלים במקרה כזה, במיוחד שידוע שיש מרכז אבידות וסומך על כך שגם אם יבוא לשם לאחר זמן הרי שאבידתו נמצאת במקום שמור ובטוח. אין גם היתר למי שאבדו משקפיו לקחת משקפיים אחרות במקומן, במיוחד שהבעלים של המשקפים לא קבל אחרות במקומן ומי יודע אם מחל על משקפיו.
המקור הראשון הוא המשנה הראשונה בפרק אלו מציאות (ב"מ כ"א ע"א): "אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז? אלו מציאות שלו: מצא פירות מפוזרין, מעות מפוזרות, כריכות ברשות הרבים, ועגולי דבילה, ככרות של נחתום...". רש"י שם מפרש: אלו מציאות, מצא פירות מפוזרין - נתייאשו הבעלים מהן, כדאמר בגמרא, והפקר הן. מעות מפוזרות - הואיל ואין להם סימן ניכר - אייאושי מיאש, והוו להו הפקר, וזהו טעם כולם".
העולה מן הדברים הוא שאבידה שיש בה סימן חייב להכריז, ומה הדין אם הכריז כהלכה ולא באו הבעלים?
השו"ע (חו"מ רס"ז, ט"ו) פסק כך: "הכריז ולא באו הבעלים, תהא המציאה מונחת אצלו עד שיבוא אליהו", והש"ך שם מבאר שמדובר כמובן באבידה שיש בה סימן.
לגבי החלפת חפץ בחפץ ישנה משנה במסכת בבא קמא (קי"ד ע"א): "נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר, נטלו לסטים את כסותו ונתנו לו כסות אחרת - הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתייאשין מהן".
מתבאר שדווקא במקרה של מוכסים, גזלנים ושודדים, ישנו יייאוש ודאי של הבעלים מהחפץ שלו ולכן מותר לקחתו. אך בנידון שלנו מדובר בחברת אגד שיש לה מרכז אבידות מסודר, ובאבידה עם סימן, ואין וודאות ליייאוש בעלים, ולכן אין רשות לקחת את המשקפים האחרות שאינן שלך.
לסיכום: אין היתר לקחת את משקפי השמש הללו לעצמך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
