ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
אולי לזה כיון דוד המלך באומרו "טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון, להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות". קשה להגיד בבוקר כששמש ההצלחה מאירת פנים שהכל זה בחסד הבורא. אבל קשה שבעתיים לדבוק באמונתך בלילות של עלטה ואפלה כפי שהיינו שרויים בהם אז.
אם זכינו לצאת מאפילה לאור גדול ולימי כיפורים שבאו עלינו לטובה, אין זאת אלא משום ששמע הקב"ה לתפילותינו שנאמרו במצב של ממעמקים קראתיך ה'.
כל בקר, לאחר ברכות השחר, קוראים אנו את פרק העקידה. בראש השנה, קוראים אותו בקריאת התורה. בתפילת זכרונות נאמר במפורש: "ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור". כל ה"סליחות" של ערב ר"ה נקראות בפינו סליחות "זכור ברית" (אברהם ועקידת יצחק). בכל ימי הסליחות עד יוהכ"פ מבקשים אנו "מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה - הוא יעננו. מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח הוא יעננו". ויש לעיין בתופעה זו. הרי עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם, כפי שציינו חז"ל בפרק ה' של מסכת אבות. גם אם העקידה היתה הקשה שבכל הנסיונות, עדיין יש לשאול, מדוע מתעלמים אנו מכל הנסיונות האחרים, למעט ברית המילה שנזכרת מעט - מאד באופן יחסי, ומתרכזים רק בעקידת יצחק? כלום יתר הנסיונות - מילתא זוטרתא הם?
לענ"ד, ראו חז"ל ברוחב בינתם, כי לטובת עם ישראל ראוי להזכיר נסיון העקידה ולא נסיונות אחרים. כי כל הזכרת יוחסין של אבות מעורר חיוב לגבי בניהם.
אם נדגיש את סיפור הכנסת האורחים, של אברהם ושרה יתעורר אולי קיטרוג כלפינו שבנושא הכנסת אורחים, קליטת עולים ובין אדם לחברו, אין אנו מחקים את אבותינו, גם לא כ"כ כדאי להזכיר את פדיון השבויים שפדה אברהם במסירות נפש, כאשר אנו לא תמיד הצטיינו במידה זאת. הזכרת ה"יחוס" עלולה ח"ו לעורר את מידת הדין...
אבל בנושא העקידה, אין לנו מפני מה לחשוש, אדרבא, בנושא זה יש לנו במה לבוא ולזעוק אל המלך. איש לא יוכל להאשים אותנו - בפרט בדור האחרון - כי לא עמדנו במבחן העקידה. אדרבא, אצל אברהם זה היה נסיון בלבד, ואצלנו - מציאות של מליונים בניכר ויותר מעשרים אלף קרבנות על זכותנו לשוב לארץ אבותינו שהובטחה לנו בברית בין הבתרים. ולכן נאמר בקול אדיר הבוקע ממעמקי הלב: "ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור".
איחולי לכל קוראי "ענג שבת" לשנה טובה ומבורכת, שנכתב ונחתם כולנו לאלתר לחיים טובים ולשלום וימלא ה' כל משאלות לבנו לטובה.
ענג שבת (308)
הרב אורי סדן
44 - בן סורר ומורה
45 - מציאות של "עקידה"
46 - לא בשמים היא
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
