ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
אולי לזה כיון דוד המלך באומרו "טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון, להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות". קשה להגיד בבוקר כששמש ההצלחה מאירת פנים שהכל זה בחסד הבורא. אבל קשה שבעתיים לדבוק באמונתך בלילות של עלטה ואפלה כפי שהיינו שרויים בהם אז.
אם זכינו לצאת מאפילה לאור גדול ולימי כיפורים שבאו עלינו לטובה, אין זאת אלא משום ששמע הקב"ה לתפילותינו שנאמרו במצב של ממעמקים קראתיך ה'.
כל בקר, לאחר ברכות השחר, קוראים אנו את פרק העקידה. בראש השנה, קוראים אותו בקריאת התורה. בתפילת זכרונות נאמר במפורש: "ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור". כל ה"סליחות" של ערב ר"ה נקראות בפינו סליחות "זכור ברית" (אברהם ועקידת יצחק). בכל ימי הסליחות עד יוהכ"פ מבקשים אנו "מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה - הוא יעננו. מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח הוא יעננו". ויש לעיין בתופעה זו. הרי עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם, כפי שציינו חז"ל בפרק ה' של מסכת אבות. גם אם העקידה היתה הקשה שבכל הנסיונות, עדיין יש לשאול, מדוע מתעלמים אנו מכל הנסיונות האחרים, למעט ברית המילה שנזכרת מעט - מאד באופן יחסי, ומתרכזים רק בעקידת יצחק? כלום יתר הנסיונות - מילתא זוטרתא הם?
לענ"ד, ראו חז"ל ברוחב בינתם, כי לטובת עם ישראל ראוי להזכיר נסיון העקידה ולא נסיונות אחרים. כי כל הזכרת יוחסין של אבות מעורר חיוב לגבי בניהם.
אם נדגיש את סיפור הכנסת האורחים, של אברהם ושרה יתעורר אולי קיטרוג כלפינו שבנושא הכנסת אורחים, קליטת עולים ובין אדם לחברו, אין אנו מחקים את אבותינו, גם לא כ"כ כדאי להזכיר את פדיון השבויים שפדה אברהם במסירות נפש, כאשר אנו לא תמיד הצטיינו במידה זאת. הזכרת ה"יחוס" עלולה ח"ו לעורר את מידת הדין...
אבל בנושא העקידה, אין לנו מפני מה לחשוש, אדרבא, בנושא זה יש לנו במה לבוא ולזעוק אל המלך. איש לא יוכל להאשים אותנו - בפרט בדור האחרון - כי לא עמדנו במבחן העקידה. אדרבא, אצל אברהם זה היה נסיון בלבד, ואצלנו - מציאות של מליונים בניכר ויותר מעשרים אלף קרבנות על זכותנו לשוב לארץ אבותינו שהובטחה לנו בברית בין הבתרים. ולכן נאמר בקול אדיר הבוקע ממעמקי הלב: "ועקידת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור".
איחולי לכל קוראי "ענג שבת" לשנה טובה ומבורכת, שנכתב ונחתם כולנו לאלתר לחיים טובים ולשלום וימלא ה' כל משאלות לבנו לטובה.
ענג שבת (306)
הרב אורי סדן
44 - בן סורר ומורה
45 - מציאות של "עקידה"
46 - לא בשמים היא
טען עוד
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
רב העיר תל אביב, לשעבר הרב הראשי לישראל
חידושים ברפואת נשים תשס"ט אובדן הריון - התמודדות נפשית ואמונית
מתוך כנס חידושים ברפואת נשים, מכון פוע"ה תשס"ט
שיחות ליום ירושלים "עומדים צפופים ומשתחווים רווחים" האחדות בישראל
מתוך עצרת יום ירושלים בישיבת מרכז הרב התשע"ד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
