ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- ליקוטים ג
- תפילת הדרך וברכת הגומל
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- תפילת הדרך וברכת הגומל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
לאחר נסיעה ברחבי יש"ע אין צורך לברך 'הגומל', משום שנסיעה זו אינה נחשבת למסוכנת כל כך עד שנצטרך לברך עליה 'הגומל'. עובדה היא שעשרות אלפי כלי רכב נוסעים בכבישי יש"ע יום יום, ואחוז הנפגעים בנפש מזערי ביחס. אמנם כל פיגוע ופיגוע כואב עד מאוד, כאילו האומה כולה נפגעה בידי אויבי נפשה, אבל ברכת 'הגומל' נקבעת על פי אחוזי הסכנה, והם מועטים. ואף שסוג אחד מן הארבעה שאמרו חז"ל שצריכים לברך 'הגומל' הם הולכי מדבריות, כבר למדנו שלדעת רוב הפוסקים, רק מקומות השוממים מאדם נחשבים כמדבריות, אבל ברוך ה' בכל רחבי יש"ע פזורים ישובים וחיילים, ולכן אין לכבישי יש"ע דין של מדבריות. ועוד, עובדה היא שמתאונות דרכים נהרגים יותר אנשים יחסית, ובכל זאת אין נוהגים לברך 'הגומל' לאחר נסיעה בכביש. אמנם לאלו שנוהגים לברך 'הגומל' על כל נסיעה שאורכת יותר משבעים ושתים דקות, כמובן גם על נסיעה ביש"ע שארכה יותר משבעים ושתים דקות יברכו. אבל כפי שהוזכר, לדעת רוב הפוסקים אין לברך 'הגומל' על נסיעה באזור מיושב.
אם נזרקו לעבר הנוסע אבנים וקל וחומר אם יידו לעברו בקבוקי תבערה או ירו עליו, לאחר שניצל מן הסכנה, עליו לברך 'הגומל'. וכפי שכבר למדנו לדעת רוב הפוסקים כל שניצל מסכנה, ולא משנה מאיזה סוג, מברך 'הגומל'. ואף שלדעת השולחן ערוך רק על ארבע סכנות שמנו חז"ל מברכים 'הגומל' בשם ובמלכות, מכל מקום יתכן שלדעת השולחן ערוך עצמו, כל מי שנוסע כשיעור פרסה, אפילו מחוץ ליש"ע, צריך לברך 'הגומל'. אם כן למעשה, אדם שהסתכן בעת נסיעתו על ידי פעולת חבלה, כשינצל עליו להודות לה' ולברך 'הגומל'. וכל זה בתנאי שהיה באירוע שיש בו סכנה ממשית, אבל אם נסע במכונית ממוגנת ונזרקה לעברו אבן אחת, אין בזה סכנה, ולא יברך 'הגומל'. אבל אם נזרק לעברו מטר של אבנים, על ידי מספר מחבלים, יש בכך סכנה ועליו לברך 'הגומל'.
ויהי רצון שיסיר ה' מאיתנו כל אויב ואורב, וישבית חיה רעה מארצנו, ונזכה לשבת בטח בארץ אשר הנחיל ה' לאבותינו ולנו מעתה ועד עולם.
חיילים בברכת 'הגומל'
לכל הדעות, חיילים שהשתתפו בקרב או בפעולה מסוכנת, צריכים לברך 'הגומל' לאחר שיחזרו בשלום. ואף לדעות שמברכים 'הגומל' רק על ארבעת סוגי הסכנות שנאמרו בתלמוד, מכל מקום החיילים נחשבים גם כהולכי דרכים. ולכן ברור שעליהם לברך 'הגומל' לאחר חזרתם בשלום מקרב או פעולה מסוכנת. וחייל שנפצע, בקרב, יברך לאחר שיחלים מפציעתו (משיב מלחמה ח"ב סימן קל"ד).
חיילים בשרות סדיר או מילואים שעוסקים בפעילות מבצעית של שמירת הבטחון בלבנון או ביש"ע, מאחר שהם נחשבים כהולכי דרכים שיש בפעילותם סכנה מסוימת, עליהם לברך 'הגומל'. אלא שיברכו לאחר סיום הפעילות המסוכנת, מפני שרק לאחר שניצולים מן הסכנה לגמרי מברכים. כמו שאר הולכי דרכים שמברכים רק לאחר סיום דרכם, גם אם היא אורכת שבועות וחודשים. ולכן חיילים המשרתים במקומות מסוכנים יברכו 'הגומל' לאחר סיום פעילותם המסוכנת (שו"ת מלומדי מלחמה ל"ג). חייל מילואים יברך בסוף שירות המילואים וחייל סדיר שסיים פעילות קו מסוכנת, וירד לפעילות שגרתית שאין בה סכנה, יברך 'הגומל' על שיצא בשלום מאותה פעילות מסוכנת. וזאת למרות שעדיין לא סיים את שירותו הסדיר.
חייל שעובר קורס צניחה, צריך לברך 'הגומל' בסוף הקורס, לאחר שיסיים את כל צניחותיו משום שיש בצניחה סכנה, וודאי שאת הטיסה באוירון כולל הצניחה ניתן להחשיב כהולכי דרכים שיש בהם סכנה. ואף אם לאחר מכן ימשיך בשירות הסדיר שלו בפעילות מבצעית שיש בה סכנה, מכל מקום זוהי סכנה מסוג אחר, ולכן לאחר סיום קורס הצניחה, כשיחזור לביתו לחופשה קצרה, יברך 'הגומל'.
ברכת שעשה לי נס
אדם שהיה בסכנה ונעשה לו נס וניצל, כשיחזור ויראה את המקום שנעשה לו נס, יברך: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שעשה לי נס במקום הזה". וזאת בתנאי שלא היה באותו מקום יותר משלושים יום.
ישנה שאלה גדולה, מהי ההגדרה של נס, האם הכוונה לדבר שיוצא מדרך הטבע, או שהכוונה שהאדם היה בסכנת נפשות מוחשית, סכנה שהרוב מתים ממנה, וניצל, וזה נחשב עבורו נס? בשאלה זו נחלקו הפוסקים, יש אומרים שרק על נס היוצא מגדר הטבע, כדרך שנעשה לאבותינו, מברכים "שעשה לי נס". כגון שהלך במדבר וכמעט מת מצמא, ופתאום נבקע לו מעיין. אבל אם התנפלו עליו שודדים וכמעט הרגוהו, וזעק לעזרה וניצל, או שירו בו ונפצע וניצל, הצלתו היתה כמובן בעזרת ה', אבל היא באה בדרך הטבע, ולכן אין מברכים עליה "שעשה לי נס" (הרד"א בשם הרא"ש מלוניל). ויש אומרים שכל אדם שהיה בסכנה גדולה, שעל פי ההסתברות רוב הסיכויים שימות, אם ניצל צריך לברך "שעשה לי נס". למשל הניצול מתאונת דרכים קשה, שבדרך כלל מתים מתאונה כזו, או מי שהותקף על ידי מחבלים שירו בו, כשינצל יברך "שעשה לי נס" (ריב"ש).
למעשה פסק השולחן ערוך, שמאחר שבמקרה של הצלה בדרך הטבע ישנה מחלוקת, על כן הניצול יאמר: "ברוך שעשה לי נס במקום הזה" ללא שם ומלכות. ורק אם ההצלה היתה בדרך של נס, יברך בשם ומלכות (שו"ע או"ח ריח, ט). לדוגמה, אדם שהתמוטט עליו בית, וחפרו בין ההריסות ומצאוהו חי, הצלה זו אינה טבעית, ועל כן לכל הדעות כשיראה את המקום אחר שלושים יום שלא ראה אותו, יברך בשם ומלכות. וכן אדם שנדרס על ידי משאית כבדה שעברה על גופו, ויצא חי, או שנפל מגובה רב מאוד ונשאר חי - יברך בשם ומלכות (מ"ב ריח, לב; שעה"צ כו, כח). משום שמארועים כאלו הסיכויים לצאת חי אפסיים, ואם ניצול נחשבת הצלתו לנס. אבל מי שהיה בסכנה שהרבה מתים ממנה, אבל ישנם גם שניצולים, כגון שנפגע בתאונת דרכים קשה, או שהותקף על ידי מחבלים, או שנפל מגובה בינוני של מספר קומות - יברך ללא שם ומלכות. ובכל מקרה של ספק יש לשאול שאלת חכם.
עם זאת חשוב לציין, שמיד לאחר ההצלה יש להודות לה' ולברך 'הגומל'. ואם הסכנה היתה שלא מארבעת הסוגים שהוזכרו בתלמוד לעניין 'הגומל', למנהג הספרדים יאמרו 'הגומל' ללא שם ומלכות. ולמנהג האשכנזים והתימנים, על כל הצלה מסכנה מברכים 'הגומל' בשם ובמלכות. עוד כתבו האחרונים, שמי שנעשה לו נס וניצל מסכנה, ראוי שיתרום צדקה לתלמוד תורה וישיבות כפי השגת ידו, ויאמר: "הריני נותן זה לצדקה, ויהי רצון שיהא נחשב במקום תודה שהייתי חייב בזמן המקדש". וראוי לומר פרשת קורבן תודה. וכן טוב להתנדב באיזה דבר לטובת הציבור. ובכל שנה יזכור את יום הנס, וירבה בתורה ותפילה והודאה לה' (מ"ב ריח, לב).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.















