ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
כפי ששתי הדעות במדרש ובתלמוד שרש"י מביא מבהירות היטב, המסר הזה איננו מסר מקומי, לעם ישראל בלבד, אלא מסר שיש לו גם השלכות אוניברסאליות. כל מי שמכיר את זרימת ההיסטוריה האנושית הכללית יזהה מיד את החלק הבלתי פרופורציונאלי שיש ליהודים בהשפעה על תולדות האנושות. סיפורה של האנושות תלוי במידה רבה בסיפורם של היהודים. אנשים שמדכאים ורודפים את העם היהודי קמים שוב ושוב, אך בסופו של דבר הם תמיד מובסים, אבל רק אחרי שגרמו נזק גדול ליהודים, לעמם שלהם ולעולם בכלל. היהודים ממשיכים להתקיים כאומה, מפני שכך הובטח לנו בנבואות ובשירת האזינו, ותהליך שיקום החיים היהודים נמשך, עד שקם לנו אויב חדש.
נדמה שאיש אינו לומד דבר מההיסטוריה ומאירועי העבר, לא היהודים ולא אויביהם, ולכן הדפוס שמוצג בפרשת השבוע הוא נצחי כמעט. זאת, למעשה, המהות של אזהרת התורה מפני עבודת אלילים. האלילים האלה כבר הוכיחו שהם אלילי שקר, ובכל זאת בני האדם סוגדים להם, אם כי תחת שם חדש או כסות חדשה.
השאלה העיקרית בהיסטוריה היהודית, השאלה שניצבת בפנינו גם היום, כשאנחנו חשים מבודדים ומוקפים אויבים, היא איך נשבור את מעגל הקסמים הזה. בשירת האזינו משה אומר שרק חזרה אמיתית למסורת, לערכים של הברית בין הקב"ה לעם ישראל יכולה לשים קץ למעגל הקסמים הזה של שנאה וחורבן. המרד של היהודים בברית של עם ישראל עם הקב"ה מוליד מרד גם בהגינות ובשכל הישר, מרד שמתבטא בכך שאומות העולם מוסיפות לרדוף אותנו. משה מבהיר זאת היטב בדבריו בפרשה הזאת.
האמת היא שעל אף שמשה מצווה על בני ישראל לזכור ולהתייחס לשירת האזינו כעדה נצחית להיסטוריה היהודית, למרבה הצער היהודים מעולם לא האמינו באמת לאזהרה של משה, ולכן גם בימינו אנחנו מגששים בערפל של האירועים בחיפוש אחר דרך חדשנית לפתרון הבעיות. משה מכנה את בני ישראל "בנים לא אמון בם". משה איבד את האמון בבני ישראל בגלל הנטייה שלנו לחזור על משגי העבר ובגלל החיבה היהודית לאמץ שוב ושוב טרנדים תרבותיים וחברתיים חדשים. אמון נבנה על חוכמה והתמדה. בשירת האזינו נמצא הרבה משתי התכונות החיוניות האלה, שרק הן יבטיחו את קיומנו ואת הצלחתנו בעתיד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















