ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
קשה מאוד להתמודד עם המציאות והחיסרון הגדול. אבל, לכבודו ולעילוי נשמתו, נמשיך הלאה בכל הכוח להפיץ תורה ולגדל תלמידי חכמים בדרכי נעם.
הדברים מפרי עטו נשלחים לקריאתכם בהנאה.
בפרשת ראה התורה מצווה אותנו בעניינו של חג הסוכות: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים טז, יג-יד).
בפרשית מקרא בכורים, המופיעה בתחילת פרשת כי תבוא מצאנו פסוק מקביל: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ד' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" (שם, כו, יא).
צריך לברר האם פסוקים אלה הם בבחינת הבטחה או שהם ציווי?
לקראת סיום התוכחה מסכמת התורה: "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ ... וְהָיוּ בְךָ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת וּבְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם: תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ד' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל" (דברים כח, מז).
אם כך, מוכח שמדובר בציווי! ננסה בדברינו השבוע להבין את פשרו של ציווי זה.
רש"י בעקבות חז"ל, לומד מפסוקנו עקרון הלכתי: "מכאן אמרו אין קורין מקרא בכורים אלא בזמן שמחה מעצרת ועד החג, שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו, אבל מהחג ואילך מביא ואינו קורא". לדבריו הפסוק מלמד אותנו מתי הוא זמן הבאת הביכורים לכתחילה, זמן השמחה, זמן האסיף. לכן, אחרי חג הסוכות ועד לחנוכה אומנם אפשר עדיין להביא ביכורים אבל לדעה זו אין קוראין את הפרשיה.
אבן עזרא שם את הדגש בכיוון אחר, לדעתו הפסוק בא להזהירנו שלא נעלה על דעתנו לשמח לבד בטוב שהשפיע עלינו הקב"ה, אלא שאנו חייבים לשמח אם את אלה שאין להם נחלה מניבה יבול חקלאי, כמו הלוים והגרים. וז"ל: "וטעם אתה והלוי והגר - שאתה חייב לשמחם בפרי אדמתך". הדאגה לחלש היא אבן יסוד בעבודת השם.
בעל ה"משך חכמה", כדרכו בקודש, מחדש כיוונים נוספים. גם כאשר עם ישראל שרוי במצוקה או בגלות עליו לעבוד את הקב"ה בשמחה משתי בחינות:
א. השמחה היא לא על ה"מֵרֹב כֹּל", אלא על כך שהקב"ה הוא זה שנתן לנו מה שנתן. השמחה היא על הזכות להיות בקשר עם בורא עולם. וז"ל: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ " - איזהו עשיר השמח בחלקו, וכמו שאמר לעיל "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ד' אלקיך ", שזה צריך להיות השמחה כיון שד' נתן לו, ודאי מצא חן בעיניו והגון לפניו, ועל זה ישמח!".
ב. השמחה איננה תלויה בברכה הגשמית, גם כשזו איננה בנמצא, כפי שהיה ברוב שנות הגלות, יש עדיין במה לשמח. וז"ל:
"כמה צריך האדם הנלבב להיות שמח ולהודות להשי"ת הטוב שזיכהו לכל זה. וזה "בשמחה ובטוב לבב מרוב כל", זהו מרוב הדיעות הצודקות והמשכילות המזהירות בשכל האלקי, אשר זה ייקרא הריבוי מ"כל"...". השפע הרוחני שעם ישראל מקבל באופן קבוע על ידי דברי התורה הוא זה שמחייב אותנו להיות בשמחה תמיד.
נסיים את דברינו בקריאה לגדולי התורה ולמנהיגיו הרוחניים של הציבור, לדאוג שעם ישראל כולו (גם אלה המגדירים עצמם כשומרי מצוות וגם אלה שעדיין לא) יידע ויפנים את העיקרון שעבודת ד' חופפת למושג שמחה - כדברי הרד"ק: "שלא תהיה עבודתו למשא אלא בשמחה ובטוב לב." (תהלים ק' ב).
פעולה ההופכת את עבודת ד' ל"משא" עלולה להכשיל ב"תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ד' אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב",
עם כל המשמעויות החמורות שיש לכך, ח"ו. חייבים להיזהר מדרך הלכתית המנסה להחמיר, כדי לצאת חובת כל השיטות, שמחירה עלול להפוך את שמירת המצוות לנטל מעיק במקום לחוויית "נעם עול המצוות".
נמשיך לעודד את הכיוון של "חיבת הדת" ו"כבוד הדת",
מה שיאחד את עם ישראל עוד יותר לעבודת השם בשמחה,
ושיקרב אותנו עוד יותר לגאולה שלמה והודאה על טוב רוחני וגם גשמי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
