ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בשם הזה גם מתייחסות אליו תפילות החג, ובעיקר במאות השנים הרבות שחלפו מאז שבית המקדש חרב, הפך מתן התורה לפן המרכזי של חג השבועות. ואיך אנחנו מציינים או חוגגים את היום הזה? מסופקני אם יש עוד עם שמציין יום כזה בלימוד שנמשך כל הלילה, במאכלי חלב, בקישוטי ירק ופרחים, בהוספת מנגינות מיוחדת לקריאת התורה, ובתוך כל זה לא שוכח גם לציין שזה יום השנה לפטירתו של דוד, גדול מלכי ישראל.
למעשה, אין שום דרך אנושית לתפוס ולחגוג את מהותו של הרגע האדיר ביותר בכל התרבות האנושית מבחינה חברתית, ולכן האדם מחפש דרכים להגדיר את הבלתי ניתן להגדרה ולחוות באופן גופני את המציאות הלא גשמית של הרוח והנצח. וכאן נכנס לתמונה תפקידם של המנהגים והמסורת בחיים היהודיים. יש כאן הבנה שההיגיון והמציאות, שרציונאליות וההלכה לעולם לא יוכלו לספר מספיק לדורות הבאים, לאלה שלא נכחו בגופם ביום ההתגלות על הר סיני.
המנהגים מדברים אל הנשמה, ואילו ההלכה מדברת אל השכל. לכן אין ספק שהמנהגים של חג השבועות הם אמצעי לחבר אותנו לעבר שלנו - לאותו מאורע אדיר ואותו יום גדול שהיה נקודת המפנה בתרבות האנושית. המנהגים האלה גם מובילים אותנו אל עתידנו ואל ההבנה של היעדים שהוצבו בפנינו במעמד הר סיני.
מסיבה זו יש למנהגים אחיזה כה חזקה ומתמשכת עלינו. הרב יעקב עמדין ציין בצער שהאיסור על גניבה הוא רק הלכה ולא מנהג, מפני שאילו היה מנהג, היה לאנשים מעצור רגשי שימנע מהם לגנוב, מעצור שההלכה לבדה לא יכולה ליצור. לכן אסור לנו לזלזל בכוחו ובנחיצותו של המנהג.
מצד שני, מנהג בלבד לא יכול להעביר תורה מדור לדור. דגש מופרז על מנהגים, התעלמות מההלכה ומהרציונאליות, אמונות טפלות ופסבדו-רוחניות - כולם עיוות נורא של המהות של אותו היום בהר סיני. התורה תמיד תובעת מאתנו איזון ופרספקטיבה. כל דור, ואפילו כל פרט, צריך למצוא איזון ושווי משקל בחייו הדתיים.
במאה החולפת, עם כל האירועים המזוויעים והמדהימים והנהדרים שהתרחשו בה, שכולם מסתוריים ומופלאים, חיפש העם היהודי ככלל, וגם כל יהודי, את האחיזה הבטוחה הזאת שמספקת איזון ופרספקטיבה. לא אדבר ביושר אם אומר לכם שאני, ולמעשה, כל הדור שלי, מצאנו את המקום הבטוח והנכון הזה.
אך חג השבועות עם המנהגים וההלכות שבו, עם הרוחניות מחד והמאכלים מאידך, עם הוד הטבע ולימוד התורה, הוא יום שיכול לעזור לנו להשיג את הביטחון ואת האיזון האלה שחיוניים כל כך לאדם שמבקש להיות יהודי טוב ונאמן. אחרי הכול, זה המבחן האמיתי של קיומנו. על כך כולנו נישפט ולפי זה כולנו ניזכר.
חג השבועות, כמו כל חג יהודי אחר, מזכיר לנו שכדי לחיות חיים טובים, חיים יהודיים, יש צורך בהקרבה והתמקדות. בהיסטוריה היהודית, כמו בכל היסטוריה אנושית, המציאות הייתה קשה לא פעם. בשנים הארוכות של הגלות והרדיפות התרחשו בחג השבועות גם פוגרומים איומים נגד יהודים חפים מפשע וחסרי ישע – הצלבנים וגזירות ת"ח ות"ט.
יש אירוניה בכך שתפילת יזכור גם היא חלק מחוויית התפילה של שבועות, אך זאת המציאות של הקיום האנושי, אותו עירוב בין מר למתוק שהוא תמיד חלק מהחיים. גם הפעם אנחנו רואים איזון, שהוא מרכיב חיוני בחיים היהודיים ובהבנת התורה וערכיה. כאן, בישראל, החג מסתיים כהרף עין. אך השיעורים שהוא מלמד אותנו מלווים אותנו כל החיים ומאתגרים אותנו תמיד לחיות בהתאם להתחייבות שלנו בהר סיני.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
