ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בשם הזה גם מתייחסות אליו תפילות החג, ובעיקר במאות השנים הרבות שחלפו מאז שבית המקדש חרב, הפך מתן התורה לפן המרכזי של חג השבועות. ואיך אנחנו מציינים או חוגגים את היום הזה? מסופקני אם יש עוד עם שמציין יום כזה בלימוד שנמשך כל הלילה, במאכלי חלב, בקישוטי ירק ופרחים, בהוספת מנגינות מיוחדת לקריאת התורה, ובתוך כל זה לא שוכח גם לציין שזה יום השנה לפטירתו של דוד, גדול מלכי ישראל.
למעשה, אין שום דרך אנושית לתפוס ולחגוג את מהותו של הרגע האדיר ביותר בכל התרבות האנושית מבחינה חברתית, ולכן האדם מחפש דרכים להגדיר את הבלתי ניתן להגדרה ולחוות באופן גופני את המציאות הלא גשמית של הרוח והנצח. וכאן נכנס לתמונה תפקידם של המנהגים והמסורת בחיים היהודיים. יש כאן הבנה שההיגיון והמציאות, שרציונאליות וההלכה לעולם לא יוכלו לספר מספיק לדורות הבאים, לאלה שלא נכחו בגופם ביום ההתגלות על הר סיני.
המנהגים מדברים אל הנשמה, ואילו ההלכה מדברת אל השכל. לכן אין ספק שהמנהגים של חג השבועות הם אמצעי לחבר אותנו לעבר שלנו - לאותו מאורע אדיר ואותו יום גדול שהיה נקודת המפנה בתרבות האנושית. המנהגים האלה גם מובילים אותנו אל עתידנו ואל ההבנה של היעדים שהוצבו בפנינו במעמד הר סיני.
מסיבה זו יש למנהגים אחיזה כה חזקה ומתמשכת עלינו. הרב יעקב עמדין ציין בצער שהאיסור על גניבה הוא רק הלכה ולא מנהג, מפני שאילו היה מנהג, היה לאנשים מעצור רגשי שימנע מהם לגנוב, מעצור שההלכה לבדה לא יכולה ליצור. לכן אסור לנו לזלזל בכוחו ובנחיצותו של המנהג.
מצד שני, מנהג בלבד לא יכול להעביר תורה מדור לדור. דגש מופרז על מנהגים, התעלמות מההלכה ומהרציונאליות, אמונות טפלות ופסבדו-רוחניות - כולם עיוות נורא של המהות של אותו היום בהר סיני. התורה תמיד תובעת מאתנו איזון ופרספקטיבה. כל דור, ואפילו כל פרט, צריך למצוא איזון ושווי משקל בחייו הדתיים.
במאה החולפת, עם כל האירועים המזוויעים והמדהימים והנהדרים שהתרחשו בה, שכולם מסתוריים ומופלאים, חיפש העם היהודי ככלל, וגם כל יהודי, את האחיזה הבטוחה הזאת שמספקת איזון ופרספקטיבה. לא אדבר ביושר אם אומר לכם שאני, ולמעשה, כל הדור שלי, מצאנו את המקום הבטוח והנכון הזה.
אך חג השבועות עם המנהגים וההלכות שבו, עם הרוחניות מחד והמאכלים מאידך, עם הוד הטבע ולימוד התורה, הוא יום שיכול לעזור לנו להשיג את הביטחון ואת האיזון האלה שחיוניים כל כך לאדם שמבקש להיות יהודי טוב ונאמן. אחרי הכול, זה המבחן האמיתי של קיומנו. על כך כולנו נישפט ולפי זה כולנו ניזכר.
חג השבועות, כמו כל חג יהודי אחר, מזכיר לנו שכדי לחיות חיים טובים, חיים יהודיים, יש צורך בהקרבה והתמקדות. בהיסטוריה היהודית, כמו בכל היסטוריה אנושית, המציאות הייתה קשה לא פעם. בשנים הארוכות של הגלות והרדיפות התרחשו בחג השבועות גם פוגרומים איומים נגד יהודים חפים מפשע וחסרי ישע – הצלבנים וגזירות ת"ח ות"ט.
יש אירוניה בכך שתפילת יזכור גם היא חלק מחוויית התפילה של שבועות, אך זאת המציאות של הקיום האנושי, אותו עירוב בין מר למתוק שהוא תמיד חלק מהחיים. גם הפעם אנחנו רואים איזון, שהוא מרכיב חיוני בחיים היהודיים ובהבנת התורה וערכיה. כאן, בישראל, החג מסתיים כהרף עין. אך השיעורים שהוא מלמד אותנו מלווים אותנו כל החיים ומאתגרים אותנו תמיד לחיות בהתאם להתחייבות שלנו בהר סיני.
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לפנות למקובלים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכלוך הקדוש
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
