ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
"אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו ... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות, בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי ל"א) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה...".
המשנה ממשיכה ומסיימת בתפילה לבניין בית המקדש בקרוב ולהתחדשותו של יום הכיפורים, כיום שמחה וחידוש העבודה בקדושה ובטהרה:
"וכן הוא אומר (שיר השירים ג') צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן" (פרק ד משנה ח).
הדיון ציבורי בסוגיא של שירת נשים התחדש עם סירובם של ארבעה צוערים להשתתף בטקס צבאי שבו הושמעה שירת נשים.
ברשותכם קוראים יקרים ננסה להאיר סוגיא זו באור קצת אחר.
הדיון התמקד בשאלה: האם יש בעיה הלכתית בשירת הנשים?
לא זו הנקודה המרכזית מבחינה ציבורית. הרי ברור שלו כל הציבור בישראל היה תורני, השאלה לא הייתה עולה על הפרק משתי סיבות:
הראשונה - לא היו מגייסים חיילות בזמן שאין הכרח של פיקוח נפש לעשות זאת.
(כמו לדוגמא, בימי מלחמת השחרור: בשנת תש"ז התיר סבא רבה שלי, שהיה הרב של מאה שערים ודיין בבית הדין של ירושלים בראשות הרב צפי פסח פרנק, לנכדתו להתגייס להגנה).
השנייה - איש לא היה מעלה בדעתו להזמין דווקא נשים לשיר לפני חיילים גברים.
השאלה כיום היא אחרת.
במציאות של ימנו, שבה מתנהלים החיים הציבוריים של מדינת ישראל, כשרוב הציבור איננו מחויב מרצונו לשמירת הלכה קלה כבחמורה, מהי הדרך לרומם את הציבור לחיים שיהיו מבוססים על ערכי צניעות, מכל הבחינות? צניעות - משמעותה שלא לבייש את מי שאין לו (לכן כולן לובשות בכלי לבן) וצניעות - שלא לבייש את מי שאין לו עדיין מספיק כלים רוחניים, כדי שיחייב עצמו לכל סימני השולחן ערוך ויהפוך אותם ל"אורח חיים".
יציאה הפגנתית מטקס ציבורי משמעותה הכרזה: "לי יש יותר ערכים ומטען רוחני מכם"! אין בה מן הניסיון ללכת לאורה של ההדרכה: "שלא לבייש את מי שאין לו".
קיימות דרכים הלכתיות להתמודד עם האתגר שהמציאות ה'בדיעבדית' מציבה בפני הלוחמים. לוחמים אלה, שמקדשים שם שמים וגורמים לכבוד הדת והתורה בשירותם הצבאי, עלולים לאבד את השפעתם החיובית, בגלל הניסיון להפגין את עקרונותיהם, מה שעלול להתפרש כהתנשאות. הרי השירות הצבאי ובעיקר הקרבי, מחייב התמודדות עם מצבים שאינם 'לכתחילה'.
רבני הציונות הדתית מעולם לא הדריכו את תלמידיהם "הפגינו" כדי שייעשה מאמץ להימנע ממצבים שכאלה.
מעולם לא ראינו את הרבנים הראשים כולל את הרב גורן, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו זצ"ל ויבל"א הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, יוצאים בהפגנתיות מטקס ציבורי כל שהוא, גם אם הייתה שם שירת נשים.
הדרך לחידוש העבודה בבית המקדש בירושלים לא עוברת שם, אלא במקומות שבהם מקפידים על צניעות במובן הרחב של המושג, במקומות שבהם מקפידים "שלא לבייש את מי שאין לו".
הבה נתפלל להתחדשותם של אותם ימים טובים לישראל, בב"א!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














