ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
"אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו ... ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות, בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי ל"א) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה...".
המשנה ממשיכה ומסיימת בתפילה לבניין בית המקדש בקרוב ולהתחדשותו של יום הכיפורים, כיום שמחה וחידוש העבודה בקדושה ובטהרה:
"וכן הוא אומר (שיר השירים ג') צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן" (פרק ד משנה ח).
הדיון ציבורי בסוגיא של שירת נשים התחדש עם סירובם של ארבעה צוערים להשתתף בטקס צבאי שבו הושמעה שירת נשים.
ברשותכם קוראים יקרים ננסה להאיר סוגיא זו באור קצת אחר.
הדיון התמקד בשאלה: האם יש בעיה הלכתית בשירת הנשים?
לא זו הנקודה המרכזית מבחינה ציבורית. הרי ברור שלו כל הציבור בישראל היה תורני, השאלה לא הייתה עולה על הפרק משתי סיבות:
הראשונה - לא היו מגייסים חיילות בזמן שאין הכרח של פיקוח נפש לעשות זאת.
(כמו לדוגמא, בימי מלחמת השחרור: בשנת תש"ז התיר סבא רבה שלי, שהיה הרב של מאה שערים ודיין בבית הדין של ירושלים בראשות הרב צפי פסח פרנק, לנכדתו להתגייס להגנה).
השנייה - איש לא היה מעלה בדעתו להזמין דווקא נשים לשיר לפני חיילים גברים.
השאלה כיום היא אחרת.
במציאות של ימנו, שבה מתנהלים החיים הציבוריים של מדינת ישראל, כשרוב הציבור איננו מחויב מרצונו לשמירת הלכה קלה כבחמורה, מהי הדרך לרומם את הציבור לחיים שיהיו מבוססים על ערכי צניעות, מכל הבחינות? צניעות - משמעותה שלא לבייש את מי שאין לו (לכן כולן לובשות בכלי לבן) וצניעות - שלא לבייש את מי שאין לו עדיין מספיק כלים רוחניים, כדי שיחייב עצמו לכל סימני השולחן ערוך ויהפוך אותם ל"אורח חיים".
יציאה הפגנתית מטקס ציבורי משמעותה הכרזה: "לי יש יותר ערכים ומטען רוחני מכם"! אין בה מן הניסיון ללכת לאורה של ההדרכה: "שלא לבייש את מי שאין לו".
קיימות דרכים הלכתיות להתמודד עם האתגר שהמציאות ה'בדיעבדית' מציבה בפני הלוחמים. לוחמים אלה, שמקדשים שם שמים וגורמים לכבוד הדת והתורה בשירותם הצבאי, עלולים לאבד את השפעתם החיובית, בגלל הניסיון להפגין את עקרונותיהם, מה שעלול להתפרש כהתנשאות. הרי השירות הצבאי ובעיקר הקרבי, מחייב התמודדות עם מצבים שאינם 'לכתחילה'.
רבני הציונות הדתית מעולם לא הדריכו את תלמידיהם "הפגינו" כדי שייעשה מאמץ להימנע ממצבים שכאלה.
מעולם לא ראינו את הרבנים הראשים כולל את הרב גורן, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו זצ"ל ויבל"א הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, יוצאים בהפגנתיות מטקס ציבורי כל שהוא, גם אם הייתה שם שירת נשים.
הדרך לחידוש העבודה בבית המקדש בירושלים לא עוברת שם, אלא במקומות שבהם מקפידים על צניעות במובן הרחב של המושג, במקומות שבהם מקפידים "שלא לבייש את מי שאין לו".
הבה נתפלל להתחדשותם של אותם ימים טובים לישראל, בב"א!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה ללמוד גמרא?
דיני פלסטר בשבת
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר לפנות למקובלים?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
