ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- ענג שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
טובה נויפלד
המתבונן בפסוקים יבחין כי הקדמת מידת הרחמים נזכרת רק אחרי ויכולו... וינח אלהים... היינו שנחה מידת הדין. ואולי המנוחה היא שהמתיקה את הדין, כי ביום השבת הגיעו שמים וארץ לתכליתם הנרצה, והמנוחה אינה רק בבחינת שב ואל תעשה, אלא היא משלימה את כל מעשה היצירה ומביאתה אל תכליתה, ובזה ממתקת את כל הדינים.
וכך יש להבין. בכל יום ברא ה' יתברך את אשר ראוי לו לאותו היום ובאו אל מטרתם ותכליתם רק ביום השבת כשנשלמה המלאכה והמנוחה משלימה המלאכה וממתקת אותה. ואולי זה נרמז במה שאמר: "ויכלו השמים... ויכל אלהים ביום השביעי", לומר, כי ע"י שהשמים והארץ וכל צבאם באו אל תכליתם, ע"י זה נסתימה כביכול מידת הדין מן העולם, כי בזה נמתקו כל הדינים. זהו" "ויכל אלהים", אותה מידת הדין הרמוזה בשם אלהים שהעולם לא היה יכול להתקיים בה, עלתה כלתה גם היא, ובאה לתכליתה ע"י מידת הרחמים שקדמה לה עתה.
כן מדוקדק בתפילת ליל שבת, אתה קדשת את יום השביעי "לשמך" - קדושת השבת ומנוחתה היא למען שמך, כי על ידה משלימים את שמו יתברך ומתמתקים הדינים, ויש קיום לעולם.
זו הסיבה שרק אחרי ויכלו נכתב הפסוק: ביום עשות ה'... והמשיכו חז"ל לומר בנוסח התפילה, שהשבת היא "תכלית מעשה שמים וארץ", שמעשה שמים וארץ באו אל תכליתם. וממשיך ואומר בתפילה: "וברכתו מכל הימים, וקדשתו מכל הזמנים". מאחר ויום השביעי הוא השלמת כל הבריאה שנבראה, נוצרה ונעשתה בששת הימים, והשלימה את כולם, על כן ברכו מכל הימים, וגם קדשו וגידלו מכל הזמנים.
כלו ונגמרו הדינים אל שלמותם, והושמו רחמים לראשם ונהיו הוי'ה אלהים. וממשיך ואומר: "וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. שביום השביעי שבתו הדינים מהתגברותם בדינים קשים, ובאו אל המנוחה ע"י שנמתקו כראוי. ומזה נעשה מתיקות גם לשמו יתברך ומעתה הוא אחד ושמו אחד.
גם מידת הדין מודה ומברכת ליום השביעי, שנאמר בהמשך: "ויברך אלהים את יום השביעי", כלומר שמעלתה היא בדין ולא בחסד, וכיון שיש ליום השביעי ברכה ותוספת קדושה על פי דין, זהו המיתוק היותר גדול.
וסיים מעין ההתחלה: "כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות", ואולי רמז בזה לעליית העולמות שנעשית בשבת ועולים במעלות רמות, ושם מושפעים מ-ט"ל אורות, ואשר על כן נאסרו ל"ט המלאכות בשבת. כי למרות שיש תיקון העולם במלאכות אלו, מכל מקום במקום בו עולים בשבת אין צורך לזה, כי כבר נתקן הכל מכח קדושה עליונה מעולמות העליונים.
מיד אחריו נאמר: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם", כלומר שמיום שנברא, מיועדים היו ליום הזה ולהשגה הזאת. וממשיך: "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים". ביום הזה שהוא יום השבת נשלם שמו יתברך והוקדם הוי'ה לאלהים, ונמתקו הדינים. והקדים כאן ארץ לשמים, שלא כמו בפסוק בראשית, משום שהשפע הקדוש הזה תלוי בשוכני ארץ, הם עם ישראל ראשית תבואתו של הקב"ה, שבשבילם ברא את השמים והארץ (ויקרא רבה לו, ד), ונתנם בידם להשלימם ולהביאם אל תכליתם, וצדיקים במעשיהם הטובים מהפכים את מידת הדין למידת הרחמים (בראשית רבה לג, ג), ובפרט כשושמרים את השבת ושובתים ממלאכה, ומענגים ומקדשים אותו כראוי לו. וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים ולשומרי השבת.
ענג שבת (306)
הרב אורי סדן
50 - עונג שבת פרשת ניצבים וילך
51 - השלמת הבריאה ומיתוק הדינים
52 - עונג שבת פרשות בראשית נח תשע"ב
טען עוד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר לפנות למקובלים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
אנחנו בצד של החזקים!
משמעות המילים והדיבור שלנו
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
