ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מטבע הדברים, כל אחד מהקישוטים האלה שוטף אותי בזיכרונות על חגי סוכות מושלגים וקפואים בשיקגו ובמונסי ועל חגי סוכות חמים ומהבילים במיאמי ביץ', על השמחה שביכולת לישון בסוכה בנוחות פה, בירושלים, על שנים עברו ועל יקיריי שבאים לבקר בסוכה שלי היום רק בצורת אושפיזין, אך נוכחותם ממשית מאוד בשבילי למרות זאת. קישוטים לסוכה מכל העולם תלויים בסוכה שלנו, ולכן כל כדור קטן נושא אתו זיכרון ממקום שבו ביקרנו וחוויה מנבכי הזיכרון. לכן בניית הסוכה היא תמיד חוויה טעונת רגשות בשבילי, זמן להעלאת זיכרונות. נכדיי, שעזרו לי לקשט את הסוכה, עשו זאת בלי התלהבות יתרה. הם אמנם נהנים מהעיטורים מארצות רחוקות וזרות, אבל אין להם שום חיבור אישי לחפצים האלה, והם לא מעוררים בהם שום זיכרונות. אצל סבא זקן, לעומת זאת, קישוטי הסוכה הם במידה רבה סיפור חייו.
המנהג לקשט את הסוכה הוא עתיק אך לא מוסדר. בדרך כלל הקישוטים חקלאיים, כמו תירס מיובש, תבואה, צנצנות דבש, פירות יבשים ועוד נהגו לעטר את הסוכה כשהיו בהישג יד. זאת בהתאם לתיאור התנ"כי של סוכות כחג האסיף. באקלימים רבים לא התאפשרו קישוטים כאלה. בנעוריי, אני זוכר שבסוכה הגדולה בבית הכנסת של אבי ובסוכה של הישיבה לא היו כמעט שום קישוטים. הן היו מבנה ספרטני, בלי שום צבע או ססגוניות. בעשורים האחרונים, כשהקמת סוכה למשפחה הפכה לעניין פופולארי בארה"ב וכמובן בישראל, שגשגה תעשיית קישוטי הסוכה. כיום הרבה סוכות באות עם קישוטים מובנים על לוחות העץ, והסינים עובדים קשה על המצאת סוגים חדשים של קישוטים לסוכות שלנו משנה לשנה. הרבה עיטורים שמיוצרים במקורם לחגים שאינם יהודיים מוצאים את דרכם לסוכה, בייחוד בישראל, שבה מגזרים מסוימים באוכלוסייה לגמרי לא מודעים לתכלית שלשמה הם מיוצרים. העולם שאנחנו חיים בו מעניין ולעתים אף משעשע.
אני מוצא שהאורחים הבלתי נראים, האושפיזין, הם במובנים רבים כוכבי חג הסוכות. הם באים לבקר יהודים בכל אקלים ואתר בעולם. התלמוד עצמו נותן דוגמאות רבות לסוכות אפשריות שנבנו בתקופתו וגם בתקופות מאוחרות יותר. יש בישראל פארק שנקרא נאות קדומים, שבו אפשר לראות את כל סוגי הסוכות השונים. על אף שיש וריאציות אפשריות רבות, הסוכה בעצם מורכבת ממבנה פשוט שבו יש לפעמים רק שני קירות מוצקים וגג מחומר צמחי טבעי, שממנו השמים נראים באופן חלקי.
באקלים גשום תמיד יש ניסיון להגן על הסוכה מפני הממטרים בשיטות כיסוי יצירתיות. הגשם תמיד עושה שמות בקישוטי הסוכה, ורבים מהקישוטים שלי נפלו קורבן לגשמים באמריקה. אפילו בישראל, לפני עשר שנים, היו גשמי זלעפות בסוכות שהרטיבו את הכול ואת כולם. הממטרים הכבדים עוד לא הגיעו לישראל השנה, אך גשמי הסתיו הראשונים כבר ירדו, ומאחר שסוכות חל "מאוחר" השנה, ייתכן שירד גשם בחג. בכל זאת, הקישוטים שלי מעטרים את הסוכה בגאווה, והקדושה של החג השמח והציפייה לקראתו כבר מורגשות בכל מקום בירושלים.
מי יתן וסוכת השלום והשמחה של הקב"ה תגן על כולנו כל השנה.
לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הקשר בין ישראל לעמים, ומה מלמד אותנו חג הסוכות בכך
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
